|
|
עמוד:441
הקלאסי מיצירות היידן , בטהובן ושוברט ציינה הרביעייה את עלייתו של המלחין אריך ולטר שטרנברג ב 1931 בביצוע רביעית המיתרים מס' 2 מפרי עטו . החברה התמידה בפעילותה 15 שנה עד אשר , לטענת מרג'רי בנטוויץ / גרמה הקמת התזמורת _הארץ ישראלית ( לימים הפילהרמונית הישראלית ) בדצמבר 1936 להפסקת פעילותה . בנוסף לקונצרטים הסדירים של חברת הנגינה התקיימו בירושלים אירועים מזדמנים , כגון קונצרטים של תזמורות צבאיות בריטיות , ביניהן גדוד קנטרה , תזמורת הלגיון הראשון של אלכםנדרה נסיכת ווילס , וגדוד יורקשייר , שהופיעו באולם ראינוע 'אמפייר . ' קונצרטים נערכו לעתים קרובות למטרת איסוף כספים לאגודות פילנתרופיות כגון 'החברה לשירות החברה' 28 ) באוקטובר , ( 1920 בית הספר לנגינה 30 ) במרס ( 1921 או ועדת שיעורי הערב 9 ) באפריל . ( 1921 לעתים קרובות נערכו ערבים מעורבים של ספרות ומוזיקה , שכללו גם מחזות קצרים שכונו 'מיניאטורות . ' ב 21 בדצמבר 1922 חנכה קבוצת שחקנים את האופרטה העברית הירושלמית , שהעלתה באולם 'ציון' את האופרטות 'ד"ר רובינשטין' ו'הרקולס' עם תזמורת בת עשרה נגנים . ארבעה חודשים לאחר מכן העלתה האופרטה את ' הגולם מפראג' ואת 'שולמית' של גולדפדן . המוסדות הלאומיים ראו חובה לעצמם לקיים אירועים חגיגיים בירושלים , כגון יובל העשרים לקרן הקימת לישראל שצוין בקונצרט באולם 'ציון' בהשתתפות מרג'רי בנטוויץ , ' הפסנתרן אריה אבילאה והמקהלה העברית של ירושלים . עם הקמת האוניברסיטה העברית החלו גופים שונים לקיים קונצרטים רבי משתתפים באמפיתאטרון בהר הצופים , כמו ביצוע האורטוריה 'בריאת העולם' של היידן בניצוח פורדהאוז בן ציסי 8 ) ביוני . ( 1928 בעוד שהמוזיקאים הירושלמיים התמקדו בארגון חיי מוזיקה מקומיים פנו המוזיקאים בתל אביב ליזמות בעלות אופי _כלל ארצי , שעיקרן בניסיונות הראשונים להקמת אופרה בארץ . _הר מלח ופרידמן לבוב העלו על סף שנת 1922 תמונות מתוך 'הדמון' של אנטון רובינשטין ו'יבגני אונייגיך של צ'יקובסקי בבימוי מלא , ויצרו את הדגם שלפיו ההצגה הראשונה התקיימה תמיד בתל אביב , וימים מועטים לאחר מכן בירושלים . ב 26 ביולי 1923 חנך המנצח מרדכי ( מרק ) גולינקין את האופרה הארץ ישראלית בהצגת 'לה טרביאטה' של ורדי באולם 'עדן' בתל אביב , _וב 31 ביולי הוצגה האופרה בירושלים . בהצגות האופרה הראשונות השתתפה תזמורת תלמידים מבית הספר לנגינה 'שולמית' ; אולם גולינקין פנה עד מהרה להקמת תזמורת של נגנים מקצועיים . בהיעדר מספר נאות של נגנים בארץ נדרש שיתוף פעולה של מוזיקאים מתל אביב וירושלים , שיחד אפשרו הקמת תזמורת בת 45 נגנים שקיומה , אמנם , היה דחוק ולא סדיר . בקונצרט הראשון באולם 'ציון' _ב 23 בדצמבר 1923 ניגנה מרג'רי בנטוויץ' את הקונצ'רטו לכינור של בטהובן , והתזמורת השמיעה מיצירות צ'יקובסקי ומנדלסון . התזמורת המשיכה להופיע לפי אותה מתכונת של נגינת תכנית בתל אביב תחילה ומיד לאחר מכן , לעתים למחרת , באולם 'ציון' בירושלים . ארגון קונצרטים סימפוניים היה אתגר חדש לאנשי המוזיקה . המבקר מנשה רבינא העיר כי סדר התכנית שונה מבלי להודיע לקהל על כך מראש , ורק לאחר ההפסקה הודיע המנצח גולינקין עצמו על כל יצירה ויצירה . הקונצרטים הסימפוניים משכו ציבור מאזינים שבחלקו 24 _הירשברג , התפתחות הגופים המבצעים ( לעיל , הערה , ( 8 עמ' . 277
|
|