|
|
עמוד:409
במקום קדוש או באתר אחר בעל ערך תיירותי או היסטורי . מבטם אל הר הבית , אל בית לחם , אל מנזר מרסבא וכיוצא בזה חולף מבעד למדרונות מדבר יהודה , אך לא רואה בהם את תכליתו . לא כן מבטם של ציירי פרק זה , המעניקים לאותה תפאורה את תפקיד הגיבור המרכזי בדרמה מטפיזית . הרי יהודה ( ח _661 _§ _6 ג ( . _11101 ; של הציור שנהוג לזהותו כ / יקי' מייצגים ירושלים של טבע ( צחיח , אמנם ) העונה לירושלים ארכיטקטונית היסטורית ( למרות שגם זו צוירה בידי חלק נכבד מהציירים הנדונים : טיכו ושטיינהרט למשל רשמו וציירו את כיפת הסלע , החומות והסמטאות . ( הרי יהודה כטבע אל זמני , כטבע טרגי , כטבע מורבידי . משימת השורות שלהלן לנסות לרדת אל שורשי המסמן החדש הזה של ירושלים , אל הקשריו העיוניים ואל סוד פשרו . יצוין חשיבות האיקונוגרף של הרי יהודה חורגת מתחום הציור . שכן ה'המצאה' ה'יקית' הנדונה פלשה גם לתחום הצילום ה _; " קי' ( ראו צילומיו של יוסף שווייג את מדבר יהודה בשנים ( 1945-1935 ואפילו לתחום הארכיטקטורה ה'יקית : ' ב 1938 נפתח בית החולים ' הדסה' על הר הצופים בירושלים . האדריכל אריך מנדלסון יצר מתתם מאופיין בקווים אופקיים רחבים המבקשים להתחבר לנוף ההררי מבלי להתחרות בו . זאת ועוד , קצותיהם המזרחיים של הבניינים עוצבו בחצי עיגול , ובחלקם נקודות תצפית אל נופי מדבר יהודה י שנים רבות מאוחר יותר , _ב _, 1967 התרפק עדיין יצחק פטר דנציגר , יליד גרמניה , על הרי יהודה כאשר חצב באזמלו 'טרסות' בפסל פניו המונומנטליות של זאב ז'בוטינסקי . ד"ר קרל שוורץ , מי שניהל בברלין את המוזאון היהודי עד עלייתו ארצה ב 1933 והתמנותו למנהל מוזאון תל אביב , התייחס ב 1941 בספרו 'האמנות היהודית החדשה בארץ-ישראל' לחוויית האור הלוהט נדן האמן היושב כעת בארץ ... נוכח לדעת כעבור זמן מה , כי לוח הצבעים האירופי אין להשתמש בו כאן ; כי תנאי האור והאוויר בארץ יוצרים תנאים אופטיים אחרים ; הצבעים נראים באור אחר , הם עזים יותר , האקורדים שלהם שונים ופרספקטיבה האוויר מיוסדת על מושגי רוחק אחרים . הבהקת האור וערפולו מוזרים הם לעין שהורגלה בתנאי האור והאוויר של אירופה . בקיץ לוהט החום , קרני השמש העזות רוטטות ומטשטשות , יחד עם אדי הטל , את קווי ההיקף של העצמים . השמים אינם קלים ובהירים , אלא בהשוואה עם העצמים הריהם כהים ותכופות כבדים . תיאור זה של ד"ר שוורץ חל , מן הסתם , גם על ייצוגי מדבר יהודה , אשר סביב 1940 כבר היו שגורים ביצירתם של אמנים עולי גרמניה , מרביתם ידידיו הקרובים של המנהל מברלין . מה הביא את הציירים העולים הללו , שמרביתם התגוררו בירושלים , להיתפס לפתע לטופוגרפיה ולאור שלא עמדו עד אז במרכז עניינם של ציירי ירושלים ? הייתכן שציור הנוף היוקד בצהובי השמש חייב למשל לנופיו היוקדים של ואן גוך , שהשפיע עמוקות על האקספרסיוניזם הגרמני בכלל ( ועל קרקואר המוקדם בפרט ?( אולי ; למרות שצהובי ארל 2 יוסף שווייג , יליד פולניה , רכש השכלתו באוסטריה ב 1922 והתיישב בירושלים ב 3 . 1925 קרל שוורץ , האמנות היהודית החדשה בארץ ישראל , ירושלים 1941 ( להלן : שוורץ , האמנות יהודית החדשה , ( עמ' . 66
|
|