|
|
עמוד:377
בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה וההנגדה המודרנית בין ירושלים לתל אביב , ובדרך הטבע מצאו את מה שביקשו למצוא ויצקו את רשמיהם לתוך הדפוסים המחשבתיים והאידיאולוגיים שהיו מוכנים עמם מראש . עובדה שירושלים מצטיירת בעיניהם בדרך כלל בדימויים כוללים אקספרסיביים , מקוטבים ועל היסטוריים . הם נוטים להשקיף עליה מנקודת תצפית נישאה , פשוטו כמשמעו ( למשל מעל פסגת הר הצופים , כפי שעשה אביגדור המאירי בשירו הידוע , ( אולי כמין ביטוי _שלא מדעת לרצונם לשמור על מרחק בטוח ממנה ולא לחדור באמת אל עומק מהותה . במידה שהם מתעכבים על פרטים מוחשיים , הרי אלה באים לשמש סינקדוכות למהותה הכוללת של העיר . אין זה מקרה שחיי היישוב היהודי החדש שהתפתח בעיר מאז שלהי המאה הי"ט כמעט אינם מיוצגים כהווייתם בכתיבתם של האורחים מבחוץ , משום שמורכבותם הרבגונית של חיים אלה לא תאמה את הקונצפציות המוקדמות שביקשו להמשיך ולאחוז בדימויה של ירושלים כזירת עימות נצחית בין קודש לסיאוב . שבט שבט ושכינתו את ההתמודדות הספרותית עם ירושלים המנדטורית כמציאות חיים היסטורית קונקרטית יש לחפש , אפוא , במקום אחר : בכתיבתם של הסופרים הלא רבים , יחסית , שבחרו להתיישב בה מאז שנות העשרים . בשבילם לא הייתה ירושלים רק אתר טעון משמעויות סמליות אלא מרחב חיים יומיומי , העשוי לעיתים להצטמצם לכדי רקע מובן מאליו שאין מרבים לתת עליו את הדעת . הכוונה לשורה של יצירות פרוזה שנכתבו מאז שלהי שנות השלושים , ובניגוד לקבוצה הקודמת שתיארנו לא התיימרו להציג את המכלול השלם של העיר . תחת זאת העדיפו מחבריהן להעמיק בפינות ובמיגזרי חיים מסוימים המוכרים להם באופן בלתי אמצעי , אולי מתוך תחושה שאופיין המפוצל והמפורד של הקהילות השונות שהתקבצו בירושלים אינו מאפשר לחבוק אותן במבט כולל . מחמת קוצר המצע נתמקד בהקשר זה בחמישה סופרים בולטים בלבד . בשנת 1940 פרסם ישראל זרחי את הרומן 'הר הצופים , ' המבוסס מן הסתם על תקופת לימודיו באוניברסיטה העברית בשנים . 1937-1932 זהו , כמדומה , רומן האוניברסיטה הראשון שנכתב _בארץ ישראל , וכחוקתו של ז'אנר זה הוא ממוקד בקורותיה ובהווי חייה של קבוצת סטודנטים , שעולמם משתרע במרחב שבין אולמי ההרצאות שעל ההר , חדרי המגורים השכורים שלהם בעיר ומקומות הבילוי והמיפגש החביבים עליהם . גיבור הרומן , סטודנט לפילוסופיה ולהיסטוריה בשם דניאל גפן , הוא בן כפר בשפלת יהודה , והסיפור עוקב אחריו מאז יום לימודיו הראשון ועד לבחינת הגמר האחרונה שלו כעבור ארבע שנים . שני תחומים מרכזיים ממלאים את חייו : בשעורים ובוויכוחים עם חבריו הוא מגלגל 29 חמישה סופרים אחרים שלא יידונו כאן , אך שייכים במובהק לקבוצה זו שקבעה את ביתה בירושלים : ארי אבךזהב _, יהושע _בר יוסף , אריה ליפשיץ , שרגא קדרי , דב קמחי . כולם נתנו ביצירתם ביטוי להווייתה של ירושלים המנדטורית . 30 ישראל זרחי , הר הצופים , ירושלים . 1940
|
|