|
|
עמוד:375
יסלקו את החצץ והטרשים ויפיחו בה חיים חדשים , שאם לא כן תוסיף לשמש תל קבר ענק לתושביה . ואילו עזרא זוסמן מימש את התבנית הניגודית הזו בדרך מקורית משלו בשירו 'במאה שערים' . ( 1927 ) השיר מצייר את העיר עטופת הגשם , אך לגשם שתי פנים : מצד אחד הוא מבליט את עליבותן הנוראה של שכונת מאה שערים בפרט ושל ירושלים בכלל , וטיפותיו נמשלות לדמעות הזולגות על לחייה הרזות של העיר . מן הצד השני זהו גשם קדמוני נורא הוד המתקשר אל דימוייה הנאצלים ביותר של ירושלים ומחבר אותה בפועל אל השמיים . שתי הפנים הללו מצטרפות יחד בבית הבא , הממחיש את הפיצול האנכי המסורתי בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה ? . 'הבל ונגע הרובע / . עש יהודי ורקב / . שער פתוח בגובה / שער הסער שגב . ' תחושת האכזבה , הניכור והדחייה הכרוכה במיפגש עם ירושלים הממשית ניכרת בבהירות בכתיבתם של סופרים עברים מן הגולה שבאו אליה נרגשים ומלאי ציפיות כחלק מביקורם בארץ ישראל . חריפה במיוחד הייתה תגובתו של יצחק קצנלסון , המשורר העברי מפולין שביקר כארץ לראשונה ב . 1925 בשירו 'אבדה' ( תרפ לי "ה ) הוא בם מקונן על חורבן הדימוי האגדי של ירושלים שנשא עמו כל ימיו : 'שמים היו ושמש מ _^ היקןה / — ועתה עפר וחךבות עיר עתיקה . ' בשירו 'על הריסות' הוא מוסיף עוד ניואנס לתחושת חוסר הנחת שלו , בעקבות הביקור בעיר החדשה המתפתחת : לדידו מוטב היה שירושלים תישאר בשממתה ובחורבנה כשריד אותנטי מן העבר , ולא תיהפך לעיר חולין מודרנית חסרת ייחוד . ואילו בשיר 'פעמונים' הוא מתאר את תעייתו בחוצות ירושלים עם ספר תנ"ך בידו כדי לזהות בה את האתרים העבריים הקדומים , ואת אכזבתו למראה הכנסיות , המנזרים ושאר המבנים הזרים והמוזרים שמחקו כליל את עקבותיה של ירושלים התנ"כית . בלילה הוא חולם חלום בלהה על אלפי פעמונים נוצריים _הפוערים את פיהם לבלעו חיים , והופכים אותו , לזוועתו , מחדש ליהודי גלותי חלש הנרדף על נפשו גם על גבעות ירושלים . עמדה דומה משתקפת בכתיבתו של המשורר והמחזאי מתתיהו שוהם , אף הוא מן הבולטים בסופרים העברים שנותרו בפולין בין שתי מלחמות העולם . _ב 1930 בא שוהם לארץ ישראל מתוך מחשבה להשתקע בה , אך לא מצא לו מקום בארץ ושב מדוכדך לווארשה כעבור שנה ומחצה . העדות העיקרית על ביקור זה היא הפואמה רבת ההיקף 'ארץ ישראל' ( תרצ"ו , ( שפרק נכבד בה מוקדש לחוויית הפגישה עם ירושלים . בלשון מרוממת פונה המשורר אל העיר האשה , מבכה את גורלה המר להיות שבויה בידי זרים שהקימו בה את בתי התפילה המפוארים שלהם , ומנחם אותה בבשורת התחייה החלוצית הבוקעת ועולה מחלקיה האחרים של הארץ . עיקר תשוקתו לזכות , ולו בחלום , לראות את ירושלים מטוהרת מן הלאומים הזרים שהסתפחו אליה , מסתלקת לזמן מה מייעודה האוניברסלי 19 שאול טשרניחובסקי , יירושלים , קרית הגזית , ' שירים , א , תל אביב תשכ"ו , עמ' 20 . 352-350 עזרא זוסמן , 'במאה שערים , שירים , תל אביב תשכ"ח , עמ' . 29-27 וי יצחק קצנלסון , 'אבדה , ' כתבים , כרך רביעי : מעינות , , 1937-1903 מבחר שירים , קבוץ לוחמי הגיטאות ותל אביב תשמ"ד , עמ' . 148 ההדגשות במקור . 22 הנ"ל , יעל הריסות , ' שם , עמ' 1 } . 149 הנ"ל , 'פעמונים , ' שם , עמ' 24 . 153-150 מתתיהו שוהם , 'ארץ ישראל , ' כתבים , מהדורת ישראל כהן , תל אביב תשכ '' ה , עמ' . 370-331
|
|