תגובות

עמוד:357

המדעית הנהוגה מדורות באוניברסיטאות ובמכוני המחקר של אירופה . עיסוק בהיסטוריה של העם היהודי מנקודת מבט לאומית , מודרנית וביקורתית עורר אצלו , כמו אצל כל הוגה דעות אורתודוקסי בעת החדשה , חשש והתנגדות . התרופה למכה — כלומר לסכנה הגדולה שהייתה גלומה במוסד לא מסורתי זה — הייתה לדעתו הוראת יהדות בישיבה גבוהה שתהיה מעל לאוניברסיטה . נאומו של הרב קוק היה גילוי נוסף לפער שבין הציפיות ( או החששות ) מבחוץ לגבי תפקידה הרצוי של האוניברסיטה החדשה לבין היסודות ההטרוגניים שהיו בתוכה . תמונת העתיד של היישוב היהודי בארץ שהציג הרב קוק לא השפיעה כמעט על מה שהתרחש בפועל בתוך המוסד . אמרתי 'כמעט / שכן לפחות במקרה אחד — הוראת המקרא באוניברסיטה העברית — אכן השפיעו עמדות האורתודוקסיה בצורה מכרעת על עיכוב הקמת חוג לימודים בתחום זה . האוניברסיטה הצעירה , ששכנה בעיר שרבים מתושביה היהודים נמנו על האורתודוקסיה הקיצונית האנטי ציונית , הייתה סמל ציוני מובהק . מעניין הדבר כי דווקא הרב קוק , המנהיג הרוחני שביקש ליצור מגע בין הציונות לבין האורתודוקסיה , היה זה שערער בפומבי על ערכיה הציוניים המוסכמים של האוניברסיטה ! לסיכום , אפשר לומר כי בשל האופי ההטרוגני של האוניברסיטה העברית ובשל מגוון ההשפעות שעיצבו את אופיה לא היה בכוחה להשפיע על המציאות בעיר שבתוכה שכנה . מצד שני , האוכלוסייה בעיר גם היא לא גילתה פתיחות ( בלשון המעטה ) לבשורה התרבותית ולמסרים הפוליטיים השונים ששפעו מן המוסד החדש . היו כאן אפוא שני כוחות חלשים , האחד בתוך הקמפוס והשני מחוצה לו . לפיכך , נראה לי כי את השפעותיה של האוניברסיטה העברית אין למדוד ביחס הכללי בין 'אוניברסיטה' לבין 'עיר . ' יש לחפש את השפעות האוניברסיטה באותם מקומות או באותם מקרים שבהם אנשים חזקים או דמויות שהתחברו בזמן מסוים לממסד פוליטי זה או אחר , הם אלה שהעבירו השפעות מתוך האוניברסיטה העברית אל העיר והארץ . כזה היה מקרה השפעתו של החוג להיסטוריה של עם ישראל , אשר שיטתו בחקר ההיסטוריה היהודית ( זו המכונה 'האסכולה הירושלמית ( ' הפכה לזרם דומיננטי בארץ וקבעה את אופיין של תכניות הלימודים בהיסטוריה של מדינת ישראל עד עצם ימינו אלה .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר