|
|
עמוד:352
' ירושלים עיר הקודש למה ומדוע , לא נתת לי בזה החודש יומיים בשבוע . ' כלומר , הבעיה המרכזית הייתה הבעיה הכלכלית , כפי שחגית העירה בצדק , והיא לא נפתרה לאורך כל התקופה . הייתה זאת עיר של מנהל ממשלתי ושל אוניברסיטה , ומעולם לא הצליחה לפתח עורף כלכלי שיסייע לקליטת שכבות אוכלוסייה רחבות . בזאת אינה שונה מערים אחרות בעלות אופי דומה בעולם כולו , המצטיינות ביופי שלא מן העולם הזה אך חסרות את החיוניות של ערים בעלות תשתית כלכלית חזקה . הייתה סתירה מסוימת בין הרצון לשמר את ירושלים , עיר של אבן ועתיקות ויופי , לבין הצורך להכניס בה תעשייה — והתעשייה לא הגיעה . היא נותרה עיר של תיירות , מנהל ואוניברסיטה , ולא הייתה לאבן שואבת שיש בה כדי לקלוט את העולים בעליות האחרות . הנושא השני שברצוני להעלותו , וגם פה אני הולכת בעקבותיה של חגית , הוא החולשה הדמוגרפית של העיר . הרכב האוכלוסייה היהודית ידוע , ופה אני מוכרחה לצטט לכם שיר שכולנו מכירים , אבל לא את הבית הזה מתוכו . זהו שירו של אביגדור המאירי _-.מעל פסגת הר הצופים אשתחווה לך אפיים , מעל פסגת הר הצופים שלום לך ירושלים , מאה דורות חלמתי עלייך לזכות לראות באור פנייך , ירושלים ירושלים האירי פנייך לבנך , ירושלים ירושלים מחרבותייך אבנך . ואז הוא אומר : בלב בוטח באתי הלום הקים את הריסותייך אך איך אבנה את בית מקדשך אם אין שלום בין בנייך . ספרדים , אשכנזים , תימנים , פלאשים , אורפלים וגורג'ים וחרדים וחופשים , ירושלים ירושלים , לא זאת חזיתי בחלום ירושלים ירושלים בין בנייך השרי שלום . במילים אחרות , הבעיות הדמוגרפיות של ירושלים היו ידועות אז לא פחות מאשר היום . אולי זוהי אחת הסיבות שהמודרנה נכנסה לירושלים בצעדים אטיים בהרבה מאשר לעיר יהודית ערבית אחרת , כמו חיפה . אם אני משווה בין שתי ערים דו לאומיות אלה , הרי שחיפה נמשכת לדינמיקה של הפיתוח , הכלכלי והאנושי גם יחד , וירושלים נשארת במקום
|
|