משמעות הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומקומה בחיי העיר בתקופת המנדט

עמוד:348

מאגנס , הקאנצלר של האוניברסיטה העברית מיום היווסדה ועד שנת 1935 ולאחר מכן נשיאה , והפילוסוף שמואל הוגו ברגמן , שעלה לארץ ב , 1920 עמד בראש בית הספרים הלאומי והיה ב 1935 לרקטור הראשון של האוניברסיטה , לאחר שתפקיד הקאנצלר פוצל בין נשיא ( מאגנס ) לרקטור . על חברי האגודה נמנו גם גרשום שלום , שעלה לארץ ב 1923 והיה מראשי הספרייה הלאומית והמכון למדעי היהדות ודמות מרכזית באוניברסיטה ; הפילוסוף והמחנך עקיבא ארנסט סימון , שהצטרף לאוניברסיטה בשנות השלושים ; נורמן בנטוויץ , מי שהיה בשנות העשרים היועץ המשפטי לממשלת המנדט ומונה פרופסור ליחסים בין לאומיים בראשית שנות השלושים , והפילוסוף הסוציולוג _מרטין בובר , שהגיע לאוניברסיטה בשלהי שנות השלושים . אישים אלה הרבו לפעול ולנאום בציבור בזכות רעיונותיהם הפוליטיים . מאגנס גם עשה זאת 'אקס קתדרה' בנאומיו לפתיחת שנת הלימודים , והרבה להטיף לפציפיזם ולוויתורים על כל צעד העשוי להוביל לעימות בין יהודים לערבים . זכורים במיוחד מגעיו עם פילבי תאומו לפתיחת שנת הלימודים תר"ץ , בעקבות מאורעות תרפ"ט . אמנם אנשי האוניברסיטה לא היו רוב בקרב 'ברית שלום , ' שרוב חבריה באו מקרב חוגים שונים ביישוב , בהם חוגי האליטה הספרדית , אנשי התיישבות וחוגים אזרחיים שונים . מצד שני , בתוך סגל האוניברסיטה העברית הייתה נוכחות לא מבוטלת של אישים בעלי עמדות מנוגדות לחלוטין לעמדותיה של 'ברית שלום , ' בהם אישים בולטים בהיסטוריונים יוסף קלוזנר ובן ציון דינבורג ( דינור . ( קלוזנר חימם את הרוחות מסביב לסכסוך הכותל בשנים , 1929-1928 ודינור היה פעיל בהכנת תצהירים על ירושלים בקשר לתכנית החלוקה ב . 1937 יתר על כן , האוניברסיטה כמוסד סיפקה למנהיגות הפוליטית חומר הנוגע לתביעות ציוניות לגבי ירושלים , בעיקר סביב עניין הכותל . בינואר , 1929 לרגל המתיחות סביב הכותל המערבי , הקימה האוניברסיטה ועדה לחקירת הכותל , בראשות המזרחן לוי ביליג ובהשתתפות אנשי מדעי היהדות קלוזנר , קליין וסוקניק . חומר זה הועמד לרשות ההנהלה הציונית לפני מאורעות תרפ"ט ואחריהם , לקראת העדויות בוועדת החקירה . 43 פרטים על פעילותם האקדמית והפוליטית של אישים אלה מצויים במאמריהם של חדוה בן ישראל , ניב גורדון וגבריאל _מוצקין , נחום גרוס , יוסף דן , דני יעקובי , ואחרים , העתידים להיות כלולים בתולדות האוניברסיטה העברית , כרך שני ( עורכת : ח' לבסקי , בהכנה . ( 44 נאומי הקנצלר של האוניברסיטה העברית , ירושלים תרצ"ו , עמ' ; 70 ח' לבסקי , בטרם פורענות : דרכם וייחודם של ציוני גרמניה , ירושלים תש '' ן ( להלן : לבסקי , בטרם פורענות , ( עמי ; 245-244 ת ; 1 _> _101 ח _1 _' } \ 1 £ י ח 11011111 : 110 וז 1 ח _11 ו 11 _? 111 x 1011101 1 _( _€1 _<> 111 . _* 111 י _^ _, 1929 : 1 וו 0 ה 0 וו _11 _><> _א (( 1 י _9 _{/ 1 ם _9116 מ 1 י"י _^ 1998 וח 11 _^; _116 ז . _10 _, ח ; 1 וח 1 ט _^; 1 45 על 'ברית שלום' ראו : אי קירר , 'ברית שלום : התקופה המוקדמת 1928—1925 , י' באואר , מי דייוויס וי' קולת ( עורכים , ( מחקרים בתולדות הציונות מוגשים לישראל גולדשטיין , ירושלים , 1976 עמי ; 285-224 חי לבסקי , ציוני גרמניה וראשיתה של ברית שלום , ' יהדות זמננו , 4 ( _תשמ"חן , עמ' 121-99 ן הנ"ל , ' חידת חותמה של ברית שלום על הפולמוס הציוני בזמנה ולאחר זמנה , ' הציונות , יט ( תשנ"ה ) ( להלן : לבסקי , יחידת חותמה , ( ' עמי . 181-167 46 על חלקו של קלוזנר כסכסוך הכותל ראו למשל שגב , ימי הכלניות ( לעיל , הערה , ( 42 עמ' . 254 על חלקו של דינבורג בתכניות החלוקה הציוניות ראו יוסי כץ , מדינה בדרך . ? התכניות הציוניות לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית , ירושלים _תש 'ס , עמ' 47 . 198-177 , 56-7 ארכיון האוניברסיטה , תיק . 1930-1925 , 144 / 2

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר