|
|
עמוד:283
( ג ) 'דור המדבר' כנימוק לשימור המורשת המנדטורית : טיעון נגדי בעד שימור מורשת המנדט גם הוא עשה שימוש בנימוק 'דור המדבר , ' בטענה שכל עוד לא נוצרה תרבות ישראלית הומוגנית אין להחליף את המשפט שירשה המדינה . לאור הדיון שנערך בפסקאות הקודמות בסוגיית החרדה מפני לבנטיניזציה של החברה הישראלית , אפשר היה אולי לצפות כי חסידי שימור מורשת המנדט ידגישו את שימור החלק האנגלי של המשפט המנדטורי . לפי טיעון כזה , החלק האנגלי של המשפט המנדטורי השתמר כי הוא סייע להציג את מדינת ישראל כאי של תרבות מערבית מודרנית במזרח התיכון . זאת ועוד , אפשר לטעון שהחלק האנגלי של המשפט המנדטורי נתפס על ידי המשפטנים הישראלים הראשונים כסוכן של התמערבות שיסייע לעצור את סכנת הלבנטיניזציה של החברה הישראלית בשנות החמישים . טענות אלה נראות הגיוניות במבט ראשון , אולם הן אינן מופיעות במקורות . במקום זאת , אנו מוצאים כי ההצדקה לשימור החלק האנגלי של מורשת המנדט לא התבססה על אופיו המערבי של חלק זה או על חשיבותו כסוכן של התמערבות , אלא על הנימוק כי הדור הנוכחי הוא 'דור מדבר' שאינו בשל לקבלת משפט חדש . כמו כן אנו רואים במקורות כי נימוק 'דור המדבר' לא הופיע רק במסגרת דרישות לשימור החלק האנגלי של המשפט המנדטורי אלא גם במסגרת דרישות לשימור החלק העות'מאני של משפט זה . דוגמה אחת לשימוש בנימוק של 'דור המדבר' לצורך שימור הסטטוס קוו המשפטי ( וליתר דיוק , החלק האנגלי שלון נועד במקורו לחברה הומוגנית הרבה יותר מהחברה הישראלית של שנות החמישים . כך למשל עשה השופט זילברג בפסק דץ משנת , 1954 אשר עסק בפרשנות של המושג ' היזק ציבורי- שהופיע בסעיף 105 לפקודת החוק הפלילי המנדטורית . השופט זילברג קרא שלא לאמץ אה הפרשנות המקובלת של מושג זה בדין האנגלי , שכן 'חיים אנו בתקופה של קיבוץ גלויות , ועינינו נשואות למיזוג הגלויות . יבוא יום בו יעשו כל הגלויות הללו אגודה אחת ובכור המצרף של המדינה יקום גוי אחד בארץ בעל תרבות לאומית אחידה החולשת על מערכת שלמה של ערכי מוסר ותרבות משותפים ככל האפשר לכל יחידי האומה . ' אבל , הוסיף זילברג , יום זה של מיזוג תרבותי יגיע רק בעתיד . בהווה 'נתונים נהיה ... במצב הקיים בו אץ אחדות ואחידות בין השכבות האתניות השונות של האוכלוסייה והן נבדלות זו מזו בדעותיהן , במנהגיהן , באורח חייהן , בהשקפת עולמם ובערכי המוסר והתרבות שלהן . ' משום כך , סבר זילברג , יש לבטל את הסעיף שעוסק ב'היזק ציבורי' או לכל הפחות לפרשו בצמצום , שכן כל עוד אין תרבות הומוגנית בארץ , תהיה מחלוקת בין הקבוצות השונות בשאלה מהו בדיוק 'היזק ציבורי . ' ע"פ , 53 / 54 אש"ד ני הי"מ , פ"ד ח , עמ' . 821-820 , 785 מעניין לציי ן כי רצון במשפט הטרוגני _> אם כי לא מתוך תפיסה של זמניות ) הופיע גם אצל נשיאו הראשון של בית המשפט העליון , משה זמורה , שדיבר בקיץ 1949 על 'קיבוץ גלויות משפטי במסגרתו 'נינק עד כמה שאפשר מהמקורות שלנו' אך יעשה שימוש גם 'קיבוץ של השיטות המעולות שמצאנו אותן בגלות , ' כדי ליצור שיטה מעורבת שבה יהיה הטוב שבכל השיטות . ראו משה זמורה [ דברים בועידה הי"ג של הסתדרות עורכי הדין בישראל , [ הפרקליט , ו , ( 1949 ) עמ' . 103 , 102 107 באופן אירוני , היה בטיעון זה הד למהלך רטורי דומה שנקטו חלק מהשופטים האנגלים בשלהי תקופת המנדט כדי להצדיק את _אי ייבואן של נורמות משפטיות אנגליות למשפט הארץ ישראלי . ההצדקה שהביאו שופטים אלה לאי החלפתו של המשפט העות'מאני המקומי במשפט האנגלי הייתה _ps' _1 _p לא מפותחת זקוקה למשפט לא מפותח . _' לעניין זה ראו ויתקון , 'המשפט בארץ מתפתחת' ( לעיל , הערה , ( 66 עמ' ; 40 וראו גם את הדיון בתוך לחובסקי , 'בדמותנו' ( לעיל , הערה . ( 27
|
|