|
|
עמוד:240
המרכזיים והחיוניים ביותר של פעולת ההסתדרות . פעילות הוועדה הייתה בעיקר בתחום הוראת עברית , היסטוריה , ידיעת , _pKn כל מה שכרוך בתולדות _px _1 _ttr' _VK גם מעבר לתולדותיה היהודיים , כלומר התקופה הערבית וכן תקופות קודמות יותר . הוועדה עסקה גם בקידום ידע כללי וידע מקצועי , וזאת מטעמים פרקטיים — להקל על העולים החדשים , ובייחוד על הצעירים שרובם היו בני 20 ומשהו , ללמוד מקצוע מעשי פרט לחקלאות . התפיסה הייתה מרחיבה ומפליגה למדי , וכללה גם ידע טכני ספציפי במקצועות שונים . כשרואים את המאמץ הזה ואת התפיסה הכוללנית הזאת , אפשר רק להתפעל מהאומץ ומיכולת התכנון שהשתקפו בהם , שבוצעו בין השנים , 1925-1920 כאשר האוכלוסייה כולה הייתה בגודל של עיירה בינונית כיום . אם נפחית ממנה את היישוב הישן האשכנזי החרדי בירושלים ואת היישוב הישן הספרדי , הרי מדובר בסך הכול ב 40-30 אלף בוגרים שהשתייכו כמעט כולם ליישוב החדש . הגבולות בין היישוב החדש לבין היישוב הישן היו אמנם מטושטשים , אבל בסך הכול הייתה חלוקה כזאת . ובכן במסגרת כזאת , שעומדת כל השנים על סף התמוטטות כלכלית ( וודאי בשנים אלה , ( ללא משאבים פרט לסיוע של ההנהלה הציונית וללא תשתיות כלכליות אלמנטריות אחרות , מוקמת מערכת מוסדית מקיפה כל כך . דבר זה מחייב לא מעט יומרה וכמעט שיגעון גדלות אם נראה זאת בהקשר ההיסטורי של אותה תקופה . לכן אני רואה בניסיונות להקמת תחנת שידור בצורה זו או אחרת , ולהשתלבות בהתפתחות תחנות השידור בעולם ( זאת אגב , בהשפעה מוחלטת של הרדיו הקומוניסטי בברית המועצות , ( המשך , מין שלוחה ברורה ומובהקת של הפעילות הציבורית המוסדית ; במיוחד בתחום של גיוס , שכנוע ואינדוקטרינציה של דעת הקהל , נושא שהיה חשוב ביותר למנהיגות ההסתדרותית באותה תקופה . כולם ציפו לגלים של עולים חדשים , ואכן הם באו , העלייה השלישית והעלייה הרביעית . גיוס אופטימלי של מרבית העולים החדשים היה חיוני ביותר . קשה היה לבנות על היישוב הישן האשכנזי או על עדות המזרח _: ההסתדרות ויתרה למעשה על גיוס אוכלוסייה זו . מדובר היה על גיוס חברתי פוליטי של העולים החדשים , שנראה להם חיוני ביותר . לכן זה נשמע לי הגיוני מאוד שבן גוריון — שהיה יחד עם ברל כצנלסון המסטר הגדול של כל המערכת המוסדית הזאת , ודאי בהיבטים הארגוניים שלה — התלהב מקידום תקשורת ההמונים . לכן הרצאתו של אלמוג מאלפת ומחדשת כל כך . תמר ליבם : ייסוד השידור העברי בתקופת המנדט כמה הערות לסקירתו של איתן אלמוג : ( א ) כמבט לאחור , החשיבות של הקמת השידור העברי בתקופת המנדט היא בכך שהבריטים הנחילו לנו את העיקרון של שידור ציבורי או אגרת השידור — העיקרון החשוב ביותר לעצמאותו מתלות כלכלית ופוליטית בממשלה . חשוב שנבחין בין העיקרון לבין אופן פרופ' תמר ליבס — מהחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית . פרסמה מאמרים ומחקרים רבים בנושאי תקשורת ארץ ישראלית .
|
|