|
|
עמוד:214
הבניין הייצוגי הראשון של היישוב בתקופת המנדט , בית המוסדות הלאומיים בירושלים , תוכנן אף הוא בסגנון מודרני פרוגרסיבי כבר ב 1927 _על ידי יוחנן רטנר . סביבה רצופה של בנייה מודרניסטית ( מבוססת בעיקר על סגנונו של מנדלסון משנות העשרים ) כפי שאפיינה את היישוב העירוני היהודי בשנות השלושים בתל אביב , בחיפה ( הדר הכרמל ) ובירושלים ( למשל , שכונת מרחביה ) הייתה כמעט ללא אח ורע בעולם כולו בתקופה שבין המלחמות . המודרניזם הפך בשכונות העירוניות היהודיות לניב עממי שאפשר לכנותו ' ורנקולר מודרניסטי ' . ( Modernist Vernacular ) מדוע אימץ היישוב את המודרניזם ? מטרת ההתיישבות הציונית הייתה פיתוח מהיר ומקיף שיאפשר את קליטתם של עולים רבים ואת הפיכתה של _ארץ-ישראל למולדת החדשה ישנה של העם היהודי . האידאליזציה של הקדמה והטכנולוגיה שבארכיטקטורה המודרניסטית ביטאה היטב את להט הפיתוח של היישוב , והמהפכנות של הפרויקט הציוני התיישבה עם המהפכנות של התנועה המודרנית . בו בזמן , ההתנזרות מן העיסוק הסגנוני בעבר , שהטיפה לה התנועה המודרנית , הייתה מושכת מכמה סיבות . לא נמצאה מסורת ארכיטקטונית מן העבר כדי לבסס עליה באופן משכנע היסטוריציזם יהודי . הזיקה שהסתמנה באירופה בין היסטוריציזם לפשיזם , בין רגיונליזם ללאומנות , יצרה הסתייגות מדרך זו , במיוחד אצל העלייה שהייתה אחראית בעיקר לבנייה בשכונות העירוניות היהודיות בשנות השלושים . ההתיישבות הציונית הונעה על ידי רצון להשתחרר ממוסדות העבר , שכללו בראש ובראשונה את הקיום היהודי בגולה ( וכן את היישוב הישן בארץ ישראל . ( מוסרות העבר כללו גם את הפרשנות הקולוניאלית הבריטית של ארץ ישראל _כא _^ היסטורית מסורתית , פרשנות שהצדיקה פיתוח מוגבל . דימוי מודרניסטי נטול רמיזות היסטוריות , סמליות ולאומיות אפשר להציג את החיכוך עם ארץ ישראל הערבית כמחלוקת בין מודרניות למסורת , בין חדש לישן , ולא כסכסוך לאומי . כרזות אופייניות של היישוב מאותה תקופה שהעלו על נס את הישגי היישוב הציבו לעתים קרובות זה מול זה את ה'ישך , שיוצג על ידי קוביה מכופה של בית ערבי , כנגד ה'חדש' שהופיע בדמות בניין מודרניסטי בוהק בלובנו ומן הסתם יהודי . נקודת המבט של היישוב אפשרה לעתים התבוננות ביקורתית ומפוקחת בקסמו של של הנוף אר - _^ _ישדאל המסורתית . הסופר יעקב שטיינברג מתאר במובאה שלהלן את המשא המעיק של העבר המשתקף בנופה של ירושלים במילים בוטות ביותר ל כזאת היא _תכונת המקום של ירושלים : הכול , הישן והחדש כאחד , מקבלים בעיר החונטת הזאת כעין דוק של משמרת . בניני העבר הנעלמים ובתי השכונות הקיימים צפופים בד בבד בתוך אויר יגע ושבע נדודים אשר אינו בן חלוף ; קילוחי דורות 37 a Contradiction in Terms ? ' _Archilectura . 25 ( 199 S I . pp . 224-228 G . Herbert . Bauhaus in the Land of Israel : Is the Concept ofModern . Architect-Designed Vernacular 36 Frg . Catalogue , Tel-Aviv Museum of Art . ' Oshldern-Ruil 2002 Modern Architecture 1930-1939 . Berlin 1994 ; Bauhaus Tel Aviv : Jerusalem , Photographs . Giinlher למשל הירשפלד , 'קדימה , ' איורים בעמי . 56 , 20 מעניין להשוות עם התכנים הסמליים של אימוץ הסגנון המודרניסטי במקומות אחרים , למשל תורכיה . ראו : s . Bozdogan . Modernism and NatUm Building : Turkish Architectural Culture in the Early Republic . Seattle and London 2001
|
|