מנהיגות ומוסדות פוליטיים ערביים־פלסטיניים בתקופת המנדט

עמוד:127

נוכחותם של הבריטים באזורנו הרחיקה לכת מעבר למעשיהם של כמה מנהיגים ערבים שלפי הדוברים כאן שחו נגד הזרם הפוליטי של הציונות . אני מסכים , איני בא להגן על המופתי ועל פעילותו ; אך היו כמה מנהיגים אחרים באזורנו שלא הסכימו עם עמדתו . שלא פנו אל היטלר , שעמדו שכם אל שכם עם הבריטים ובעלות בריתם . ב 4 בספטמבר , 1939 שלושה ימים לאחר הכרזת המלחמה , הלך דודי , ראג'ב נשאשיבי — שהיה עד זמן קצר לפני כן ראש העיר ירושלים — אל הנציב העליון מק מייקל , ואמר לו : 'משפחתי ואני , כמו גם כל תומכי מפלגתי , מפלגת ההגנה הלאומית ( ביניהם ראשי 18 ערים בארץ שכם , יפו , חיפה , עזה , יריחו , רמלה , ועוד , ( עומדים לצדכם נגד היטלר והנאציזם . ' פגישה זאת דווחה בעיתונות דאז . גם אם כמה מנהיגים פלסטינים הלכו נגד הזרם ושיתפו פעולה עם הנאצים , אל לנו להקדיש את דיוננו על נוכחות הבריטים בעירנו היפה רק לנקודה זאת ; או , כפי שהדוברים לפניי ניסו לתאר את ההבדל , לחולשת החזית הפלסטינית בשל סיבות כלכליות , עוני , התנגשויות בין שמרנים לבין רדיקלים , רמת ההשכלה של העם או האנאלפביתיות של האיכרים . רבותיי , אין זה נכון כלל ועיקר . בין אלה המכונים שמרנים היו בוגרי אוניברסיטת לונדון ואוקספורד וכן אוניברסיטאות באיטליה . ביניהם היו מוסא עלמי , בוגר אוניברסיטת קיימברידג , ' ג'ורג' אנטוניוס וחוראני בוגרי אוקספורד . אלה ייצגו את הצד הערבי . אמנם כמה מאנשים אלה טעו , טעויות שלא יישכחו _על ידכם . אך אם ננציח את טעויותינו , לא נגיע לשום מקום . היתרונות שהושגו על ידי ישראל והציונים כתוצאה מן המילים הרכות וההגיוניות של אנשים כמו בךגוריון , וייצמן בנאומו בפני המל ך פייצל ההאשמי בפגישתם בעקבה ( אולי אנשים כמו פרופסור לואיס יוכלו לספר על כל אלה טוב יותר ממני , ( פגישות בין האמיר עבדאללה לוייצמן ולבן גוריון — כל אלה פעלו הרבה יותר לטובת היהודים בעולם מאשר הזיכרון לשמו : מי עשה מה למי . נשיא האוניברסיטה העברית ד"ר מגנס היה ידיד טוב שלנו . הפרופסורים והרופאים , ביניהם ד"ר מנדל ואחרים , היו ידידי התנועה הציונית ; ובדרכם הנעימה , הנימוסית וההגיונית , הם סללו את הדרך להקמת מדינת ישראל . איש כמו אליהו ששון היה בקיא בערבית וידע כיצד לדבר עם המנהיגים הערבים . כך גם בנו משה ששון , שגריר ישראל בקהיר לשעבר , שכבש את לבו ומוחו של אנוור סאדאת בכושר הדיבור והניסוח שלו , ובידיעתו על מה וכיצד לשוחח ואלו שאלות להעלות או שלא להעלות . התאספנו כאן כדי לדבר על המנדט הבריטי בירושלים , אך התרחקנו מן הנושא . יש הרבה על מה לדבר ; אני חייתי כאן ואני יודע . ביליתי חלק מעתותי כאן במלון המלך דוד . כאשר הוא פוצץ , סיימתי בדיוק את שחייתי בברכת ימק"א . הכרתי חלק מן האנשים שאיבדו את חייהם אז ; אך אין זה הנושא שאני מבקש לדבר עליו כאן . למדנו באוניברסיטת ביירות להקשיב לאמרה החרוטה שם מעל לשער : 'דע את האמת , כי האמת תעניק לך חופש . ' ואנו היינו חופשיים , כי ידענו את האמת . באתי לכאן לספר לכם כמה אמתות . המנדט על כל מעלותיו , ועל כל שירותיו שהפכו את ירושלים לראשונה לבירה ; על חופש העיתונות ; על הביטחון והבטיחות ; על הניקיון ; על המנהל הציבורי , וכדומה — כל זה ידוע ומוכר היטב . אך אנו מכירים גם את הצביעות הבריטית . אנו זוכרים היטב כמה מאמצים הם השקיעו להארכת התקופות של אי הבנה ומרחץ דמים בין ערבים ליהודים . אל לנו לשכוח עד כמה פעלו בכך . אילו היה הדבר תלוי בערבים בלבד , ייתכן שהיה

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר