מנהיגות ומוסדות פוליטיים ערביים־פלסטיניים בתקופת המנדט

עמוד:104

בין יהודים לבין ערבים ב'מפלגה הקומוניסטית הפלסטינית' ( פק"פ ) וחלוקתה על פי זהות אתנית לאומית . היפרדות זו שיקפה בראש וראשונה את החרפת הסכסוך היהודי ערבי _בא _- _^ _ישראל בשנות המרד של 1939-1936 ואת התגברות התודעה הלאומית הייחודית של יהודים וערבים חברי המפלגה , מגמות שהומרצו על ידי פירוק הקומינטרן במאי 1943 והנטייה הגוברת של מפלגות קומוניסטיות לשים דגש על זהותן הלאומית . הקמתה של ' הליגה' הייתה ביטוי לתמורות החברתיות המבניות שעברו על הערבים הפלסטינים . אלה יוצגו מצד אחד על ידי צמיחת אינטליגנציה ערבית צעירה , נוצרית בעיקרה ובעלת תפיסת עולם שמאלנית , שחבריה באו ממעמד הביניים או מן הבורגנות העירונית אך חסרו זיקה למנהיגות הנכבדים המסורתית . מצד שני , היה זה הגידול העצום במספר הפועלים הערבים שהצטרפו לשוק העבודה השכירה בתקופת מלחמת העולם השנייה שהביא לפריחתן של אגודות הפועלים הערביות ולהיערכותן מחדש על יסודות מקצועיים ואידאולוגיים . שורשיה הרעיוניים והארגוניים של 'הליגה לשחרור לאומי' נעוצים ב'אגודת הסטודנטים הערבים' שפעלה בשלהי שנות השלושים באזור ירושלים והקימה סניפים גם בחיפה וביפו , הוציאה עיתון משלה וגילתה עניין בשירותים חברתיים לקהילה . בתחילת שנות הארבעים הפכה האגודה לגוף של משכילים ערביים , בהנהגתם של נוצרים בחיפה שעמדו בראש מועדונים ספרותיים ותרבותיים . נטייתם של משכילים אלה לשמאל מתוקף מעמדם החברתי פוליטי השולי יחסית ; קשריהם עם פעילים ערבים במפלגה הקומוניסטית , והגידול העצום במספר הפועלים ופריחתן של אגודות פועלים בערים ובכפרים בתחילת שנות הארבעים יצרו הזדמנויות חדשות בעבור אותם משכילים שציבור הפועלים היה לדידם יעד טבעי לגיוס . יתרה מזאת , עם הרפיית הפיקוח הממשלתי על הפעילות הקומוניסטית בעקבות הצטרפות ברית המועצות לבנות הברית ביוני , 1941 גברה מעורבותם הפוליטית של קומוניסטים ותיקים בהנהגת אגודות פועלים ערביות , שקיבלו צביון קומוניסטי מובהק . אנשי שמאל אלה הצליחו לחדור לאיגודי הפועלים הקיימים , לעצבם ברוח תפיסתם הרעיונית ולמעשה להשתלט על חלק ניכר מהם . בהנהגתם הוקמה ב 1942 'התאחדות איגודי הפועלים הערביים' שהצליחה תוך פרק זמן קצר לגייס לשורותיה עובדים רבים , בעיקר בחיפה ובנצרת ולאחר זמן גם ביפו . למרות שההתאחדות לא הייתה בשליטה קומוניסטית , הרי עם הפילוג בפק"פ ב 1943 הפכה למסגרת הארגונית המרכזית לפעילים הקומוניסטים הערבים ולגרעין המפלגה שהקימו ב 1944 בשם 'הליגה לשחרור לאומי . ' ' הליגה לשחרור לאומי' הייתה האגף השמאלי בתנועה הלאומית _הערבית הפלסטינית , אך לבשה צביון קומוניסטי ברור רק לאחר סיום מלחמת העולם השנייה . למרות היותה נציגתו של ציבור פועלים כלל ארצי המאורגן על יסוד אינטרס חברתי ואידאולוגי , בנסיבות של חידוש המאבק הלאומי היהודי ערבי על _pxn לקראת סיום המלחמה , לא יכלה המפלגה שלא לאמץ את הקונסנזוס הערבי בשאלה הלאומית . עם זאת , 'הליגה' נקטה גישה ייחודית בסכסוך על הארץ בהפרידה בין ציונים לבין יהודים ובהגנתה על זכויותיהם and African Studies , 4 ( 1968 ) , pp . 1-5 Yehoshua Porath . 'Ushat al-Taharrur al-Watani ( The National Liberation League ) 1943-1948 ' . Asian 37 ( להלן : ' f : sr 'הליגה לשחרור לאומי ;( ' נבו , 'התנועה הלאומית הערבית , ' עמ' 38 . 109 פורת , 'הליגה לשחרור לאומי , ' עמ' . 10-7

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר