מנהיגות ומוסדות פוליטיים ערביים־פלסטיניים בתקופת המנדט

עמוד:101

החרמת הבחירות למועצה המחוקקת שקעה התנועה הלאומית הפלסטינית במאבק פנימי בין שני המחנות היריבים , דבר שגרם לשיתוק פעילות מוסדותיה ולאבדן יוקרתם והשפעתם . מכיוון שלא קמו מוסדות ייצוגיים ונציגי האוכלוסייה המקומית לא שותפו בממשלה , החריף המאבק הבץ סיעתי על עמדות כוח ויוקרה פוליטיות במוסדות הקיימים . למרות שכל המפלגות והמוסדות הציבוריים הערביים היו זהים בעוינותם כלפי הציונות , חלק נכבד מהאנרגיה הפוליטית הערבית הופנה פנימה , לביקורת על המנהיגות הירושלמית החוסיינית . מגמה זו בלטה במיוחד מצד אנשי האופוזיציה בצפון שביניהם היו גם נוצרים , ובאה לידי ביטוי בהקמתם של ארגוני אופוזיציה שזכו לתמיכה סמויה של המוסדות הציוניים , כמו 'האגודה המוסלמית הלאומית' שקמה ב . 1922 'המפלגה הלאומית הערבית הפלסטינית , ' שהוקמה שנה לאחר מכן על ידי האופוזיציה בחיפה עם אסעד א שוקיירי כפטרונה , התבססה במידה רבה על שיח'ים כפריים שהתנגדו להגמוניה של הנכבדים העירוניים וניסו לתת ביטוי פוליטי לשכבת האיכרים . אולם למרות הצלחות חלקיות של גופים אלה בהחלשת מעמד ההנהגה החוסיינית לא הצליחה האופוזיציה לבסס את מעמדה , וביטויי ההזדהות האסלאמיים של כמה ממנהיגיה הבולטים התקבלו בהסתייגות גוברת מצד הנוצרים שהתרחקו מהשתתפות מעשית בפעילותה . בראשית שנות השלושים החלה פריחה של מפלגות ותנועות פוליטיות בעלות גוון חברתי ורעיוני חדש , מועדונים תרבותיים וארגוני נוער וצופים , ששיקפו יותר מכול את תהליך הפוליטיזציה והרדיקליזציה שעבר על החברה הערבית הפלסטינית . נושאי הדגל של מגמה זו היו צעירים ערבים משכילים בעיקר משכם ומאזור הצפון , בעלי השקפה לאומית פן ערבית , שהביעו התנגדות למנהיגות המסורתית הירושלמית ולפוליטיקה _הלא יעילה שניהלה . ארגוני הנוער והצופים מילאו תפקיד פעיל בייזום מרד 1936 ולאחר מכן באכיפת השביתה הכללית , בהפגנות , במעקב אחר נחיתת עולים יהודים לא לגליים , וחלקם אף השתתף בהתקפות על יהודים . למרות שתהליך דומה נצפה גם בחברות הערביות בארצות השכנות , כאן הוא הואץ והוחרף על ידי התסכול ממדיניות המנדט בעקבות מהומות אוגוסט , 1929 הגידול חסר התקדים בממדי ההגירה היהודית ועושרה הפיננסי והאנושי , שהתבטא בכך שערב פרוץ המרד הערבי ב 1936 הגיע היישוב לכדי שליש האוכלוסייה כארץ והיה אחראי לכמחצית או יותר מהכנסות הממשלה . גאות זאת , יחד עם מפעלי תשתית ביזמת הממשלה בעיקר באזור חיפה , ובראשם הנמל , בתי הזיקוק והרכבת , יצרה הזדמנויות תעסוקה חדשות אך גם החריפה את המאבק על שוק העבודה היהודי . לקראת 30 יהושע פורת , צמיחת התנועה הלאומית _הערבית הפלסטינית , 1929-1918 תל אביב , 1971 עמ' 185-171 ( להלן : פורת , צמיחת התנועה הלאומית ;( סיקלי , חיפה , עמ' 31 . 187 , 186 דיון מפורט בתכני הפעילות של מועדונים אלה , ראו שמעוני , ערבי _ארץ _2 » - ראל , _ע _0 י 32 . 376-371 דוח משטרה 3 , בספטמבר ro . CO 733 / 204 / 87 1 56 / 1 , 1931 ( הארכיון הבריטי הציבורי ;( יאנג ( Young ) לתומס 26 , ( Thomas ) בספטמבר ; pro , FO 371 / 15333 , 1931 פורת , ממהומות למרידה , עמי A . Wahab Kayyali . Palestine : A Modern History , London 1978 . pp . 271-276 ; 121-118 ( להלן : _אלכיאלי , פלסטינה ;( תומא , יומיאת שעב , עמ' . 110-101 33 כבר ב , 1932 בעת שהיישוב מנה רק 25 אחוזים מכלל התושבים , היה חלקו בהכנסות הממשלה 37 אחוזים , ולטענת הסוכנות היהודית 3 אחוזים ; חיים ארלתורוב , יומן ירושלים , תל אביב , 1948 עמ' . 268 , 215-212

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר