מנהיגות ומוסדות פוליטיים ערביים־פלסטיניים בתקופת המנדט

עמוד:95

הממ"ע על חשבון הוועד הפועל . דבר שביטא את האסלאמיזציה של התנועה הלאומית . אפשר למצוא ביטוי לכך בהחרפת ההתקפות של נג'יב נצאר , עורכו היווני אורתודוקסי של העיתון 'אלכרמל , ' על הממ"ע ועל הוועד הפועל כאחד . הפרדוקס של הפיכת הממ"ע מגוף אדמיניסטרטיבי הפועל מכוח המנדט ל'ממשלה אסלאמית' החותרת תחת _אשיותיו הגיע לשיאו במהלך השביתה והמרד שפרצו באפריל 1936 והקמת 'הוועד הערבי העליון' בראשות אלחאג' אמין אלחוסייני כהנהגה הלאומית של ערביי פלסטין . חלקו של המופתי בחידוש האלימות נגד הבריטים בסוף קיץ 1937 הביא , באוקטובר , 1937 להוצאת 'הוועד הערבי העליון' אל מחוץ לחוק ולמעצר רבים ממנהיגי הסיעה החוסיינית _ובריחתם של אחרים אל מחוץ לגבולות הארץ — בכלל זה חאג' אמין עצמו . מכאן ואילך נוהלה הממ"ע ישירות על ידי הבריטים , ולא שבה לתפקד כגוף אוטונומי הממלא חלל לאומי עד לסוף תקופת המנדט . הקמתו הספונטנית של 'הוועד הערבי העליון' באפריל 1936 הייתה פרי הלחץ הציבורי שהופעל על מנהיגי האליטה המסורתית הירושלמית עם פרוץ מעשי האלימות והכרזת השביתה בשכם בהשראת אנשי אלאסתקלאל . ההיענות המלאה להכרזת השביתה וההי קף הנרחב של מעשי אלימות בישרו לכאורה שלב חדש בממדי הגיוס הפוליטי של הקהילה הערבית הפלסטינית במסגרת המאבק הלאומי . למעשה התאפיינו גם פעולות אלה בהיעדר שליטה של הוועד הערבי העליון , וזו שהייתה התקיימה בזכות המשאבים הכספיים שעמדו לרשות המופתי מקופת הממ"ע , תרומות מקרב ערביי הארץ והמדינות השכנות ובעיקר ממקורות איטלקיים רשמיים . אולם כתוצאה מחלוקת כספים אלה שלא _על פי שיקולים ואמות מידה מוסכמות על כלל חברי הוועד הערבי העליון , הרי ככל שהמרד המזוין נמשך והתרחב כך נשא השימוש בהם אופי סיעתי יותר . השביתה והמרד באביב סתיו 1936 שימשו מבחן למידת סמכותו ומנהיגותו של הוועד הערבי העליון , והוא כשל בו . שיתוף הפעולה בין המפלגות השונות במסגרת מוסד זה היה חסר בסיס מוצק של הסכמה על יעדים מדיניים או של אינטרסים משותפים , ושי קף את חוסר השוויון בין משאביה של הסיעה החוסיינית — בתוקף שליטתה על הממ"ע וקשריה עם מוקדי השפעה בעולם הערבי והמוסלמי — לבין הסיעות היריבות . משהתגלע משבר אמון בין שתי הסיעות המרכזיות שהרכיבו את הוועד הערבי העליון לאחר שבועות אחדים של השביתה והמרד , נפגעה קשות גם הלגיטימיות של גוף זה שנבעה במישרין ממידת שיתוף הפעולה בין רכיביו הפוליטיים . גוף זה התפורר אפוא לרכיביו המפלגתיים עוד בטרם הספיק להתגבש , והמערכת הפוליטית הפלסטינית שבה לדפוס הקודם של פיצול ויריבויות אישיות , משפחתיות , מקומיות וכלכליות . יתר על כן , לראשונה בלט הפיצול גם בזיקות שקיימו הסיעות העיקריות עם מרכזים פוליטיים בארצות הערביות השכנות : ה'מגליסיוך ( החוסיינים ותומכיהם — למלכי מצרים וסעודיה ; האופוזיציה , בהנהגת הנשאשיבים — לאמיר של עבר הירדן . ( פשיטת הרגל של הוועד הערבי העליון הופגנה בכל חריפותה כשהתברר 19 סיקלי , חיפה , עמי 20 . 187 על ראשית התפתחות השביתה והמרד , ראו פורת , ממהומות למרידה , עמי . 200-196 על המקורות הכספיים , שם , עמ' . 224 על השלב השני של המרד , ראו שם , פרק תשיעי .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר