מנהיגות ומוסדות פוליטיים ערביים־פלסטיניים בתקופת המנדט

עמוד:94

מאבקי השליטה בין הסיעות היריבות של האליטה הפלסטינית למן הקמתה . בהתאם , הצלחתו של המופתי אלחאג' אמין אלחוסייני לבסס את מעמדו כנשיא המועצה מיום הקמתה . חרף הישגיה המרשימים של האופוזיציה בבחירות למועצה ב , 1925 בנתה את מעמדו כמנהיג הלאומי הראשון במעלה של הציבור הערבי הפלסטיני , במיוחד מסוף שנות העשרים . יתר על כן , מעמדו הדתי של המופתי , אישיותו הכריזמטית והאיום הציוני על _pnn בכלל ועל המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים בפרט , הפכו בעבורו למנוף _רב עצמה לבניית יוקרה פוליטית וקשרים עם מנהיגים דתיים ופוליטיים ערביים ומוסלמים מתוניס ועד להודו . אין זה מקרה שהממ"ע הגיעה לשיא כוחה ויוקרתה בראשית שנות השלושים , בעקבות מהומות , 1929 הן בקרב ערביי פלסטין הן באזור בכללותו . הדבר בא לידי ביטוי בקיומם בירושלים של כנסים בעלי אופי אזורי , אסלאמי ופן ערבי כאחד , שהרוח החיה בהם היה אלחאג' אמין אלחוסייני . חשיבותם של כנסים אלה הייתה בראש וראשונה ביצירת מערכת קשרים אישיים עם מנהיגים ממצרים ומארצות 'הסהר הפורה , ' שהיו בסיס לזהות קולקטיבית אזורית שינקה מאסלאם ומערביות כאחד . אולם קשרים אלה לא הביאו רק תועלת אלא גם סיבכו את המופתי במערכת ניגודים ותחרות על יוקרה , כל אסלאמית _וכל ערבית כאחת . כך , הקונגרס האסלאמי שכינס המופתי בירושלים בדצמבר 1931 ( שבו בלט שיתוף פעולה עם ועדת הח'ליפות ההודית בראשות שווכת עלי , ( עורר את התנגדותם של מנהיגים בעלי יומרה להנהגה כל אסלאמית משלהם במצרים ובערב הסעודית , ושל המשטר הכמאלי בתורכיה שחשש מכל ניסיון לחדש את מוסד הח'ליפות . תכניות הקונגרס להקים , בין השאר , אוניברסיטה אסלאמית בירושלים עוררה את התנגדות הממסד האסלאמי של אלאזהר . נטייתו זו של המופתי לטפח קשרים עם אישים ותנועות פוליטיות בארצות ערביות ומוסלמיות , לעתים אף 'מעל לראשן' של ממשלותיהן , התבררה כהרת אסון במיוחד בהקשר הבין ערבי , משום שבשנות הארבעים המכריעות היו אלה שליטי המדינות החברות בליגה הערבית שלקחו לידיהן את ניהול המדיניות הערבית הקיבוצית בעניין אר - _^ _ישראל , ולעת הזאת ראו כמה מהן במופתי אויב מר ומקור סכנה ליציבותן הפנימית . הממ"ע לא יכלה להתפתח לכלל מרכז פוליטי לאומי של ערביי פלסטין , גם אם מ 1928 ניסתה לפעול בגלוי בכיוון זה , בראש וראשונה משום שייעודה ותפקודה הוגבלו על ידי הממשלה לתחום הדתי . למרות חתירתו של אלחאג' אמץ אלחוסייני לנצל את מעמדו וכוחו במועצה לצרכיו הפוליטיים , אפשרויותיו בתחום זה היו מוגבלות בשל הסתירה העקרונית בין מעמדו כפקיד ממונה על ידי הממשלה לבין היעדים המוצהרים של התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית . שנית , משום שהנוצרים , עשירית מהאוכלוסייה הערבית ורכיב משמעותי באליטה החברתית הכלכלית העירונית , לא יכלו בשום פנים ואופן להזדהות עם מוסד זה או לפעול בתוכו . הנוצרים ראו בחרדה את עליית כוחה של להניח כי עלה במשך השנים שלאחר מכן . יעקב שמעוני , ערבי _px _w , _VK תל אביב , 1946 עמי 81 ( להלן : שמעוני , ערבי או ץ ישראל . ( ראו גם Pan Arabism and the Palestine . Foreign Affairs , 1938 . p . 313 Robert G . _Woolbert , 18 Problem סלע , 'מהומות הכותל .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר