|
|
עמוד:92
למעגל הפנימי של מקבלי ההחלטות וקיבלו עליהם מרצון או מאונס את מרות המוסדות הלאומיים . האליטות העירוניות נעדרו מסורת של פעילות וולונטארית מאורגנת למען מטרות פוליטיות , אם כי ערב מלחמת העולם הראשונה נטלו משכילים ערבים מעטים , בעיקר מירושלים ומשכם , חל ק בהתארגנויות סודיות בעלות גוון לאומי ערבי . אפיק בולט של פעילות חברתית פוליטית היה ועדות ומועדונים תרבותיים שבהם מילאו תפקיד חשוב בני העדות הנוצריות בכלל והיוונים האורתודוקסים בפרט . בניגוד לעדה היוונית קתולית שבה מילאו אנשי הדת — הערבים , בדרך כלל — את תפקיד המנהיגות גם בענייני חול , ולפיכך היו סבילים יותר מבחינה פוליטית , התאפיינה העדה היוונית אורתודוקסית במתח רב ובטינה בין חברי העדה הערבים לבין הנהגתם הרוחנית , שהייתה יוונית במוצאה . ניכור מסורתי זה הביא להקמת גוף פוליטי שהורכב ממשכילים בוגרי מוסדות חינוך נוצריים אירופיים ואמריקניים שבהם טופחו לימודי השפה והתרבות הערבית , שהיה בעל נטייה לרדי ק ליזם _לאומי ערבי . חיי החברה של האליטה הירושלמית עוצבו על פי מפתח דתי והשכלתי שבלטו בו בני משפחות נוצריות — בעיקר מהעדה היוונית אורתודוקסית — לצד משכילים מוסלמים צעירים , גם הם ממשפחות הנכבדים , שכעמיתיהם הנוצרים פנו לפקידות הממשלתית והמקומית ומילאו בה תפקיד מרכזי . משכילים ערבים רבים קיימו קשרים חברתיים עם דיפלומטים ואנשי כמורה זרים וכן עם בריטים מצמרת הפקידות וכן מן הקצונה הצבאית , ונפגשו בסלונים פוליטיים פרטיים של נשות חברה נוצריות ויהודיות וכן גם במועדונים אנגלו ערביים שנוסדו על ידי 'המועצה הבריטית' ונועדו להפיץ את התרבות האנגלית ולטפח קשרי ידידות עם בני . _pxn נוסף על אלה פעלו גם מועדוני 'רוטרי' ו'בונים חופשיים' שבלטו בהם בני משפחות הנכבדים . למרות שגם יהודים נטלו לעתים חלק בחיי חברה אלה , התקיימה קרבה רבה יותר בין הבריטים לבין הערבים מאשר בין הבריטים לבין היהודים . מוסדות לאומיים למן כינונן של האגודות _המוסלמיות נוצריות ב , 1918 שמתוכן צמח 'הוועד הפועל הערבי , ' נשאה פעילותה של המנהיגות הערבית אופי של מחאה רשמית באמצעות תזכירים ועצומות שהופנו אל הממשל הבריטי . אולם , ההנהגה הפוליטית הפלסטינית לא הכינה את הכלים הארגוניים הדרושים להגשמת מטרותיה במונחים של גיוס , בניית מוסדות וטיפוח מערכת יחסי גומלין וזיקות חליפין עם הציבור הערבי הרחב . במקום זאת הופנה עיקר האנרגיה של האליטה הפוליטית למאבק פנימי על עמדות יוקרה והשפעה , בראש וראשונה במסגרת מוקדי הכוח הקיימים . יתר על כן , למרות שאליטה זאת החרימה מבחינה עקרונית את 13 סיקלי , חיפה , עמ' 14 . 32 ודליל _א סכאכיני , 'כזה אני ותי' ( תרגם וערך גדעון שילה , ( ירושלים , 1990 עמ' ; 227-226 , 225 , 212 תום שגב , ימי הכלניות , ירושלים . 1999
|
|