|
|
עמוד:91
נחלשה בהדרגה בתקופת המנדט , כתוצאה מההגירה המסיבית של פועלים מן הכפר אל העיר . קבוצת הפועלים המהגרים זכתה ליתר עצמאות ביחס לשכבת האליטה העירונית ששליטתה במשאבים חיוניים נחלשה מאוד בשל ההגירה , ובכך נתאפשר לה להיות מחלוצי תהליכי המודרניזציה בחברה הערבית . על רקע זה צמחו מנהיגויות חדשות של פקידים , של בעלי מפעלי תעשייה או של פועלים ערבים שהתאגדו במסגרות מקצועיות . מבחינה מבנית , למרות שהמשק הערבי הזעיר נשאר הדגם השליט בכלכלה הערבית , התפתחות מקורות תעסוקה והכנסה חדשים בתקופת המנדט ביטלה למעשה את המונופול של בעלי הקרקע הגדולים שיכלו לנצל את הפלאח , והחלישו את השפעתם " . התמורות שחוללו שלטון המנדט והמפעל הציוני האיצו את תהליכי הפיצול והדיפרנציאציה החברתיים . צמיחתו של מעמד בורגני עירוני של יזמים נוצרים ומוסלמים הגבירה את נטייתן של האליטות העירוניות , מסורתיות כחדשות , להשלים עם דפוסי השלטון והמנהל הבריטיים תוך חרדה לאינטרסים הכלכליים שלהן , חרף התסכול והתלונות על מדיניותה הציונית של ממשלת המנדט . גישה דומה גילה גם הרובד העליון במעמד הבינוני שגם אם מבחינה רגשית ואינטלקטואלית הזדהה עם התביעות הלאומיות , הרי ההבנה שהמשך רווחתו הכלכלית מותנית ביציבות הביאה אותו לסבילות פוליטית . מנגד , החיפוש אחר פרנסה זמנית בעיר יצר אוכלוסייה גדלה והולכת של פרולטריון עירוני בלתי תלוי בנכבדים _, גם אם חלק נכבד ממנו היה בעל אופי עונתי ולא חלק ממרקם החיים הקבוע בעיר . הגידול המתמיד של אוכלוסייה זו , ששיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה , מסביר את נטייתם של אותם עובדים להתארגן במסגרות מקצועיות מתוך דאגה לתנאי שכר ולתנאי עבודה משופרים , דבר שהיה לעתים קרובות מנוגד לאינטרסים של שכבת האליטה המסורתית . השפעתן של תמורות חברתיות וכלכליות אלה השתקפה למן שלהי מלחמת העולם השנייה בעלייה ברמת המיסוד , הן בתחום הכלכלי — התפתחות קואופרציות חקלאיות וחברתיות — והן בתחום הפוליטי . בתחום האחרון ניכרה התפתחות מסגרות אפקטיביות יותר של גיוס ופעולה קיבוצית המבוססות על אינטרס מעמדי או על אידאולוגיה חברתית ופוליטית משותפת ואינן מוגדרות במונחים מקומיים או משפחתיים . לבד ממפלגת אלאסתקלאל יש להזכיר במיוחד את אגודות הפועלים השונות שראשיתן עוד בשנות העשרים , אך צמיחתן לכלל תופעה ארצית נרחבת באה רק בראשית שנות הארבעים ; את 'אגודת האחים המוסלמים , ' 'הליגה לשחרור לאומי , ' וכן ארגון הנוער הצבאי למחצה ' _א נג'אדה . ' החל מאמצע שנות הארבעים מילאו גופים אלה , יחד עם לשכות המסחר , אגודות נשים , מועדונים חברתיים ותרבותיים וארגוני הנוער , תפקיד פעיל בגיוס פוליטי לצורך הגשמתן של תכניות פעולה לאומיות שהבולטות שבהן היו החרם הכלכלי על היישוב היהודי ו'הצלת קרקעות' ממכירה ליהודים . עם זאת , למרות גודלם ותפוצתם הרחבה של ארגונים אלה וההכרה בערכם מצד ההנהגה המסורתית , הם נשארו מחוץ 11 יוסף ושיץ , הערבים _בא _- _^ _ישראל _, מרחביה , 1947 עמ' 81 ( להלן : ושיץ , הערבים בארץ ישראל ;( מגדל ( עורך , ( החברה הפלסטינית , עמ' 12 . 27-25 ראו ידיעה בדבר הכנות של הוועד הערבי העליון לכינוס גופים ציבוריים לצורך הגברת הפעילות הלאומית בתחומי החרם ושמירת הקרקעות בחיפה , ביפו ובירושלים : דוח מודיעין , יולי , 1947 ארכיון ההגנה , חט' , 105 תיק ; 68 וראו להלן .
|
|