|
|
עמוד:333
ברצף הסיפור והופך לעוד אבן דרך . מיד לאחר תיאור החורבן והגלות . ואף בלא סיכום תאולוגי שלהם ועמידה על משמעותם ההיסטורית , ממשיך הסיפור לתאר את קורות ה'נשארים' ביהודה ( כה ( 26-22 ואת שחרורו של יהויכין מכלאו , 26 שנה אחר כך ( כה . ( 30-27 בניגוד לתפיסה הקלסית של נות ושל רבים מממשיכיו , נקודת המבט בשני ה'נספחים' האלה נראית מאוחרת מזו של תיאור החורבן , והם נבדלים ממנו מבחינה טקסטואלית , רעיונית ונושאית . במרכזם עומדים מאורעות הרחוקים במקום ובזמן' מתיאור חורבנה של ירושלים ; העיר והמקדש אינם נזכרים כלל , וכמוהם גם 126 כאמור לעיל , הסיכום הרעיוני היחיד של גורלה של ממלכת יהודה ( מלכים ב , יז ( 20-18 נספח לסיכום גורלה של ממלכת ישראל . עובדה זו מדגישה עוד יותר את חסרונה של התייחסות מסכמת לגורלם של בית המלוכה ושל המקדש , לפחות כהגשמה של הנבואה במלכים ב , כא . 16-10 לנושא זה ראו גם זייטס , , 1989 עמ' . 174-173 קשה לקבל את דעתו של קרוס , 1973 ) עמ' ( 288 באשר לחסרונה של הערת הערכה מסכמת , וכן את התזה של אובריאן , 1989 ) עמ' ( 282-280 המסבירה את הגשמתה של נבואה זו בתיאור גלות יהויכין . על נושא זה ראו גם להלן . 127 על _ה'נספח' הראשון ראו בדיון שלהלן . על ה'נספח' השני ראו לבנסון , , 1984 עמ' , 361-353 וראו גם : בג , 1986 א , עמ' ; 56-49 מורי , , 2001 עמ' . 265-245 נות לא ייחס חשיבות רעיונית רבה לתיאור שחרורו של יהויכין , וראה בתיאור זה את הסיום המקורי של החיבור , אשר מוסר את פרטי המידע האחרונים שעליהם ידע המחבר . פון ראד , לשיטתו , הוסיף והרחיב על חשיבותו ומרכזיותו הרעיונית של קטע זה , וזיהה בו את 'בשורת האופטימיות' כלפי בית דוד . ראו : פון ראד , , 1948 עמ' , 1960-1957 ; 90 א , עמ' 1966 ; 347-334 א , עמ' . 220 בעקבותיו של _פון ראד הלכו חוקרים רבים , וראו את סקירתו של מורי , 2001 ) עמ' , ( 246-245 ושם ספרות מקיפה . 128 לשונו של תיאור זה שונה מהלשון המשנה תורתית המאפיינת את החיבור הקדום ( Dtr 1 ) או את זה המאוחר . ( Dtr 2 ) חסרים בה הביטויים המשנה תורתיים האופייניים , ואין בה שימוש במטבעות לשון שגורים . ההנחה שה'נספח' הראשון מבוסס על מקור עצמאי ושונה שמקורו ביהודה ( וראו על כך להלן , עמ' , ( 385-380 מחזקת את השונות הלשונית שלו מהיצירה של ה _" _ס . 129 בתיאור זה בולטת העובדה שלא נאמר דבר על מקומו של האל בהיסטוריה או על גמול ישיר או עקיף ולא ניתן הסבר תאולוגי לסיבת התרחשותם של הדברים . המאורעות גם לא נקשרו לרצף הרעיוני של תיאור החורבן , בבחינת מעשה נחמה שלאחר חורבן הארץ . יותר מכך , בתיאור ימי גדליהו יש נימה 'אנטי דוידית' יחידה מסוגה בהיסטוריוגרפיה המקראית . איש מזרע המלוכה רוצח את גדליהו בן אחיקם ומכשיל את ניסיונות השיקום של ה'נשארים' לאחר החורבן ( וראו בנושא זה את הדיון שלהלן , עמ' . ( 396 הקשר הרעיוני היחיד לתיאור המשנה תורתי נוגע לשחרור יהויכי ן מכלאו , אבל גם בנקודה זו רחוק הסיפור מהמסרים של המחברים הדויטרונומיסטים ( וראו להלן . ( 130 תיאור ימי גדליהו ( מלכים ב , כה ( 26-22 מתמקד באזור הסמוך למצפה ובאזור בית לחם . זהו ניגוד חריף לתיאור החורבן , העוסק רק במצור על ירושלים ומתמקד בגורל העיר , המקדש , המלך והעם שישב בה . 131 התיאור של ימי גדליהו עוסק בפרק זמן קצר שראשיתו מיד לאחר החורבן , ואילו שחרורו של יהויכין ( מלכים ב , כה ( 30-27 מתרחש לאחר 37 שנות גלות , 26 שנה לאחר החורבן 561 ) לפנה"ס . (
|
|