|
|
עמוד:14
14 ערן אלדר האנושי, הייתה בעיקר תוצאה של השקעת הון פרטי ושל תשלומי מסים, ולא הייתה תלויה בהון הלאומי . עם זאת, האוטונומיה העירונית נתחמה במגבלות ובסייגים שונים . פעולותיה ( בעיקר התקציב ) היו נתונות לפיקוח ולביקורת של המושל המחוזי, והתרחבות השטח האורבני שלה ( שטח השלטון המוניציפלי ושטח תכנון בניין ערים ) הייתה תלויה בהסכמת הממשלה . כתוצאה מכך נאלצה העירייה לנהל מאבק מתמיד בשלטון המרכזי ; המאבק נועד על מנת לשמור על האוטונומיה שלה מצד אחד, ומצד שני על מנת להניע את השלטון להכיר בצרכיה המיוחדים כעיר מודרנית, קולטת עלייה ומתפתחת, הזכאית לשטחים נוספים ולסיוע ממשלתי רב יותר מזה שניתן לערים אחרות . בשלהי תקופת המנדט ובמהלך מלחמת העצמאות, התקשתה העירייה לשמור על מעמדה בשל ההוצאות הכבדות באותה התקופה, והוא נחלש . גם מעמדו של "המחנה האזרחי" נחלש בשנים אלה וגרם לצמצום כוחה הפוליטי של העירייה בעיני הממשלה . פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח – ,1948 קבעה : " [ . . . ] העיריות, המועצות המקומיות ושאר הרשויות המקומיות יוסיפו 4 הרשות הממשלתית המרכזית לפעול בתוך תחומי שיפוטן ובמסגרת סמכותן" . 5 מן הבחינה שתפקידה לפקח על פעילות העירייה הייתה מעתה משרד הפנים . הזאת לא חל שינוי בתקופת המדינה הריבונית לעומת המצב בתקופת המנדט ( פרט לכך שהמדינה ירשה את סמכויות הנציב העליון ומשרד הפנים ירש את תפקידו של מושל המחוז ) . בשנים הראשונות להקמת המדינה ( 1948 – 1950 ) קיים משרד הפנים פעילות רבה בתחום המוניציפלי ; הוקמו רשויות מקומיות חדשות, והשלטון המקומי 6 כוחו של משרד הפנים נבע מכך נתפס כזרוע המבצעת של משרדי הממשלה . שהעניק מתקציבו מענקים לרשויות המקומיות, לפי קריטריונים שונים : גודל האוכלוסייה, שיעור ההכנסות של העירייה ממסים ( ארנונה, אגרות והיטלים ) לעומת סך כל ההכנסות הרגילות, ועוד . במשרד הפנים פעל גם האגף לתכנון, שריכז את התוכניות ל"פיזור האוכלוסייה" . בד בבד, גם מדיניותם של משרדי ממשלה נוספים השפיעה על המדיניות העירונית ועל ההתפתחות האורבנית . סמכויות השלטון המקומי במדינת ישראל התבססו על פקודת העיריות משנת 1934 . עם זאת, חלוקת הסמכויות ותחומי האחריות בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי לא הייתה ברורה, והעצמת סמכויות השלטון המרכזי הגבילה את סמכויות השלטון המקומי בתחומים רבים . מסקנותיהן של ועדות שונות, שהוקמו במשך השנים כדי לבחון את מצבו של השלטון המקומי, לא
|
|