מבוא

עמוד:12

12 עפרה בן-ישי, יגיל לוי ורינת משה משעתקים אך גם מאתגרים את יחסי הכוחות ואת תהליכי הריבוד וההקצאה בחברה בישראל . ניתוח מרכיבים אלה מתפרס על פני חמשת שערי הספר . השער הראשון, שער המבואה — ה"חברתי" והדוקטרינה הצבאית, כולל את המבוא הנוכחי, וכן את מאמרה של עפרה בן-ישי המתמקד בסוגיה מה בין הדוקטרינה הצבאית למחקר החברתי . המאמר סוקר את ההקשר הרחב שבתוכו צמח המחקר החברתי-פוליטי על הדוקטרינה הצבאית, לרבות תיאור וניתוח של כניסת המחקר החברתי לחקר הדוקטרינה בישראל משנות התשעים ואילך . השער השני, הגיון המלחמה וההיגיון האזרחי — דפוסי מפגש ומתח, כולל ארבעה מאמרים העוסקים במשמעויות החברתיות והפוליטיות של תפיסת ההפעלה לניצחון ושל תוכנית "תנופה" . באמצעות ליבון המתחים בין הגיון המלחמה להיגיון האזרחי, מציע שער זה מבט נוקב בהשפעתם של הדטרמיניזם הטכנולוגי, הערצת ההתקפה, עיצוב מנגנוני סיום הלחימה, וביסוס ההכרעה על טכנולוגיה קטלנית ומתקדמת — על גבולות האוטונומיה והאתיקה הצבאית וכן על יחסי הדרגים המדיני והצבאי . ברמה הרחבה יותר, מאמרי השער מציעים תובנה כוללת לגבי האופן שבו מסדירה תפיסת ההפעלה לניצחון את תופעת המלחמה, כך שזו תהלום תרבות נאו-לאומית ורה-מיליטריסטית, תרבות המוגשמת להפליא בתנאי שוק נאו-ליברלי . מאמרו של יגיל לוי, הפותח שער זה, מפרש את המתח בין דומיננטיות החשיבה הצבאית ובין רפיונה של החשיבה המדינית בישראל באמצעות המושג "רציונליות אינסטרומנטלית" . הטענה המרכזית היא כי המושג "רציונליות אינסטרומנטלית", המשתלט על החשיבה הצבאית וניכר בפרט בתפיסת ההפעלה לניצחון, קובע בפועל מדיניות ומטרות אסטרטגיות במנותק מן הדיון הפוליטי והאזרחי, ולכן מכפיף את המדינאות למיליטריזציה תרבותית ומונע פיקוח אזרחי אפקטיבי . "הרציונליות האינסטרומנטלית" מגולמת בשני עקרונות מרכזיים : יעילות המשאבים וזמינות האמצעים . עקרונות אלה, שהגיונם לכאורה ברור מאליו, גורמים לכך שהפעלת כלי האלימות הצבאיים נתפסת בעיני הצבא, בעיני הדרג המדיני ובעיני הציבור הרחב, בבחינת פתרון מדיני בלעדי . בתוך כך, האלימות הצבאית הופכת להעדפה מכוונת, הן על ידי הצבא, הן על ידי המדינאים וכפי הנראה גם על ידי הציבור . במאמר מוצעת מסגרת תיאורטית להמשגת "הרציונליות האינסטרומנטלית" וכן מספר מקרי מבחן, הממחישים היטב את האופן שבו רציונליות זו מפוגגת את החשיבה המדינית האזרחית ומאדירה את זו הצבאית . במאמר השני טוען אהוד ( אודי ) גולן כי תפיסת ההפעלה לניצחון טומנת בחובה פוטנציאל להעצמת הצבא ביחס לדרג הפוליטי, זאת עקב חתירתו לאוטונומיה בניהול המלחמה בשל הצורך לסיימה בזמן קצוב . לכך מצטרפת הנטייה לבזר את מבנה השליטה הצבאי ולהגביר את חופש הפעולה של הדרג הטקטי בהפעלת

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר