|
|
עמוד:10
10 עפרה בן-ישי, יגיל לוי ורינת משה בישראל מעניק לפיקוד הצבאי ( מיכאל, 2022 ) — מרדד את הדיון הציבורי ופוגם ביכולתם של מקבלי החלטות להשפיע על עקרונות הדוקטרינה, לא כל שכן ביכולתם להפעיל עליה פיקוח אזרחי יעיל ( שלח, 2015 ) . הספר הנוכחי תורם למילוי חסר זה ולכינון גוף ידע חברתי לעיון במשמעויותיה הסוציו-פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל . אסופת המחקרים מציעה כיוונים מגוונים לקריאת הדוקטרינה כטקסט המאפשר לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו מפרש הצבא עצמו את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפוליטית . הניתוח המוצע בספר נעשה בהקשר לתפנית מרחיקת הלכת בדוקטרינה הצבאית בישראל, שהחלה בשלהי המאה העשרים ( סיבוני, 2009 ) . בפרט, הוא מתמקד במקרה הבוחן של תפיסת ההפעלה לניצחון ובתוכנית הרב-שנתית "תנופה", אשר קודמו במהלך כהונת הרמטכ"ל כוכבי . עקרונות התפיסה והגיונה, אשר פורסמו בפומבי בכתב העת הצבאי ב י ן ה ק ט ב י ם, שפכו אור על הדרך שבה הדוקטרינה משמשת את הצבא לתקשר את תפיסותיו עם החברה האזרחית ועם נבחרי הציבור . במובן זה, התפיסה והתוכנית מרחיבות תהליך שינוי שראשיתו הייתה בעת כהונת הרמטכ"ל גדי איזנקוט . פרסום מסמך אסטרטגיית צה"ל בשנת 2015 על ידי איזנקוט שיקף מאמץ צבאי ראשוני לעורר דיון ציבורי בדוקטרינה ( פינקל, 2020 ) . למרות מגבלותיו ( לוי, 2015 ) , סיפק תהליך זה הזדמנות למחקר החברתי לממש מחויבות ציבורית ולבנות גוף ידע על יחסי הגומלין המורכבים בין הדוקטרינה הצבאית לזירה האזרחית בישראל . מבחינות רבות, תפיסת ההפעלה לניצחון ממשיכה את הגיונה של אסטרטגיית איזנקוט ( להרחבה, ראו : דרוק, משה ובן-ישי בקובץ הנוכחי ; סיבוני ובזק, 2021 ) . אולם שני היסודות המובלטים בה הם בעלי משמעויות חברתיות ופוליטיות האמורות לעורר את תשומת הלב של העוסקים במחקר החברתי . ראשית, התפיסה מבקשת לבסס את הניצחון הצבאי על יוזמה התקפית ולצמצם את ההתבססות על הרתעה, על הכלה ועל ריסון כפי שהציעה קודמתהּ ( אורטל, 2022 ) , מה שמשליך, כמובן, על מרחב הפעולה של הדרג המדיני ועל סמכויות השליטה והפיקוח האזרחי על הצבא . שנית, התפיסה מציעה לבסס את ההכרעה על קטלניוּת ועל טכנולוגיה מתקדמת ( שם ) , שני אדנים הטומנים בחובם משמעויות מרחיקות לכת — במישור הלגיטימציה הפנימית כמו גם הבין-לאומית לפעולה הצבאית, במישור הנורמטיבי, ובמישור יחסי הכוחות החברתיים ומודל הצבא . האסופה הנוכחית מבקשת אפוא להתמקד בניתוח אותם היבטים חברתיים ופוליטיים הכרוכים ביצירתן של תפיסת ההפעלה לניצחון ושל התוכנית הרב-שנתית "תנופה" ונובעים מהן .
|
|