|
|
עמוד:12
12 ז'אק דרידה משיצרו את המגדל, דבר לא יעמוד בפניהם . אפשר שהמגדל לא איים על אלוהים, שאלמלא כן היה בולם את בנייתו . רק משהחלו לבנות את עיר האנושות התעורר פחדו שמא כל האנושות תרצה לגור בה . במילים אחרות, הנחה פרשנית, או אפילו, גרוע מכך, טעות היסטורית ( בהנחה שמעמדו האפיסטמולוגי והז'אנרי של סיפור המעשה הזה בר-הכרעה, עניין מסופק כשלעצמו ) , עומדת ביסוד המסה של דרידה כולה . נניח . ברי עם זאת, כי משאנו מצביעים עליה, שינינו לאלתר את סדר הדיון, עברנו מן הפנטזמטי להיסטורי, או יתרה מזו, מניסוח תנאים מעין-טרנסצנדנטליים - מונח שנשוב ונתעכב עליו בהמשך - עבור התשוקה, הניסיון האנושי, ובהרחבה, התרגום וההיסטורִיוּת למישור אמפירי עובדתי . אלא שהחיפוש הדקונסטרוקטיבי מניח, ומנסה להראות באינספור אירועים בעלי אופי וסוג שונים בתכלית השינוי, כי כל מגדל חייב כבר-תמיד להישאר תלוי באוויר, מט לנפול, וכל זאת כדי שתהיה לנו היסטוריה, כדי שנוכל לנשום, או להמשיך לבנות, לבל תישאר אבן שאין לה הופכין . טענה זו יש לה נמענים רבים . אבל מעל לכול, ובאורח עִקבי, דומה שהיא פונה לקהילה מסוימת, לקהילת הפילוסופים, לעולם לא ל"קהילה" בצורה גורפת-סוחפת, אלא לטקסטים שיצרו חבריה, רבים מחבריה, אלו שהכירו עצמם בתוכה כחלק ממנה, כמו גם אלו שהדירו רגליהם ממועדונה . אנו יכולים לקרוא אזי מחדש בפרשה, כמכוננת באחת את התמונה הקמאית של הפילוסופיה ושל הדקונסטרוקציה, של הפילוסופיה בתור דקונסטרוקציה, של ערש לידתן בטקסט קדום ומסוכסך, הטרוגני, דקונסטרוקטיבי . גם אם הדקונסטרוקציה בזהותה השֵמית ובפיתוחה המושגי המודע והמפורש קשורה בנסיבות היסטוריות-גיאוגרפיות-פוליטיות- סמליות מסוימות, היינו, באירופה של אחר מלחמת העולם השנייה, היא הייתה שָם מתמיד . שתיהן באו לעולם יחדיו, הפילוסופיה והדקונסטרוקציה, כשהראשונה נאחזת במעין "מטפוריקה"
|
|