|
|
עמוד:13
מבוא | 13 ארוכה, בדרך כלל הרחק מביתם ואף מארצם . דורותיאה האלבה ( Halbe ) טוענת שהמחקר אינו מקיף ויש בו, כהגדרתה, לקונה מחקרית . לטענתה אחת הסיבות לכך היא הקושי לקיים מחקר לשוני מסודר בארגון סגור כמו צבא, שאינו שש להכניס בשעריו חוקרים מן החוץ . עד המחצית השנייה של המאה העשרים לא הציע הדיון הבלשני דיסציפלינה מתאימה לחקר השפה הצבאית . מצב זה השתנה עם הצמיחה המהירה של הסוציולינגוויסטיקה . במקביל התפתח לאחר מלחמת העולם השנייה ענף החקר של הסוציולוגיה הצבאית, שיש לו תרומה חשובה לחקר השפה הצבאית . ובכל זאת, למרות האתגר הגדול הטמון בחקר השפה הצבאית, ועל אף המעמד המרכזי של הצבא בחברה הישראלית, לא נערך עד כה מחקר מקיף שיבחן וילמד את השפה הצבאית הישראלית . תופעה זו בולטת על רקע הגידול המתמיד במחקר הצבאי הישראלי בכלל . לפתחו של חוקר השפה הצבאית מחקר קצר מאת יחיאל חיון משנת ,1963 מאמרים מאת שלמה שמיר, עמיר סנדר ונדיר צור, רשימות בספריו ובאתרו של רוביק רוזנטל ועבודותיהן של רזיה יפֶה והַלל אשד, אך אלה אינם מכילים דיון שיטתי ומקיף במכלול התופעות בנושא זה . בכמה עבודות בתחום הסוציולוגיה הצבאית, בעיקר באלה של ליאורה שיאון ואורנה ששון-לוי, נמצא התייחסות להיבטים לשוניים בנושאים שבהם עוסקים ספרים אלה . לצד החסר המחקרי הבולט יש בידי החוקר כמה אוספים לקסיקליים כגון מילונים של מונחים צבאיים וחומר רב בתוך מילונים כלליים . אזכורים וציטוטים מתוך השפה הצבאית מצויים בשורה ארוכה של ספרי פרוזה ותיעוד, סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ואתרי אינטרנט, המעידים כי השפה הצבאית היא מרכיב מרכזי בשפתם של ישראלים רבים . * * * כדי לדון בשפה הצבאית באופן ראוי ומקיף יש לבחון באופן שיטתי את המאפיינים הלשוניים שלה . בחינה זו מוצגת בחלקו הראשון של הספר על פי שישה תחומי חקר מרכזיים של הלשון : לקסיקולוגיה — חקר אוצר המילים ומבנה המילון ; מורפולוגיה — תורת הצורות ; פונולוגיה — תורת ההגה ; סמנטיקה — חקר המשמעים ; תחביר — חקר מבנה המשפטים ; ופרגמטיקה — חקר ההקשרים והשימושים . לאלה נוסף פרק מיוחד העוסק בנוטריקונים, שכן המחקר העלה שהדיון בהם מתפרש על תחומי חקר רבים, והם יוצרים מעין תת-שפה במסגרת השפה הצבאית .
|
|