|
|
עמוד:14
14 נוזהה אלאסד-אלהוזייל "אנחנו" ; לעומתה, יסמין מבקשת להיות "אני" ונענשת על ידי החברה . יסמין, המסרבת להינשא למי שיועד לה ומבקשת להגשים עצמה בלימודים, נכלאת בחדרה לפרק זמן ארוך ומצווה להפסיק את לימודיה . זו דוגמה להתחבטויות שמעסיקות נשים צעירות בחברה הבדואית, המושפעת כיום משני תהליכים מנוגדים : מצד אחד קִדמה ופתיחות - עלייה בשיעור המשכילים, לגיטימציה להשתלבות בשוק העבודה ; ומצד אחר אטימות ושמרנות יתר - מוסד הנישואים סגור, עלייה בשיעור הפוליגמיה והסתגרות בכל הקשור לסוגיות חברתיות מורכבות כגון רצח על רקע כבוד המשפחה, נקמת דם וכו' . הקִדמה מעוררת בנשים צעירות רצון לממש את עצמן, לבחור את עתידן ולנכס לעצמן תפקידים חדשים, שונים מהתפקידים המסורתיים ( אבו רביעה 2008 ) , ואילו השמרנות מניחה מכשולים בדרך להשגת שאיפות אלו והן הופכות "עירומות" בעיני נשות הדור הראשון . בידי אמה של יסמין הופקד המפתח לחדר שבו נכלאה בתה . היא נקרעת בין הרצון "לפתוח את הדלת" ולאפשר לבתה לממש את שאיפותיה, לבין הרצון "להשאיר את הדלת נעולה" ולהגן על חייה . מה המשמעות של המפתח הנתון בידיה ? מה הוא יכול לפתוח ומה הוא יכול לסגור ? האם הוא מסמל כוח או חולשה בעיני האם או בעיני בתה ? נראה שבדומה לנשים אחרות בנות דורה היא חיה בין שני עולמות, נושקים ומתנגשים . בין הכוחות המורכבים האלה אמורות נשים מבוגרות, בוגרות ומתבגרות למצוא את מקומן ולעצב את חייהן . הבדואים בנגב מונים כ – 200,000 נפש, כ – % 50 מהם מתגוררים ביישובים בלתי מוכרים ( לוינסון ואבו סעד 2008 ) . החברה הבדואית בישראל היא חלק בלתי נפרד מהעולם המוסלמי . בשנים האחרונות חלו בה תהליכים חברתיים ותרבותיים מגוונים שהשפעתם ניכרת במרקם החברתי, לרבות מעמדן ומצבן של נשים . למרות המאפיינים המשותפים זו חברה הטרוגנית מבחינת אופי
|
|