|
|
עמוד:10
10 נוזהה אלאסד-אלהוזייל המחקר היה עבורי מסע אישי בעל משמעות מיוחדת . ההחלטה להמשיך את לימודיי לאחר התואר השני לא הייתה קלה ; מצד אחד נמשכתי לאקדמיה ולמחקר בתחושה של רצון עז לחקור את מצב הנשים בחברה שלי, ומצד אחר כוחות שפעלו בתוכי ומסביבי קראו לי לעצור . בשלב זה בחיי הייתי אם לשלושה ילדים המצפה ללידת הילד הרביעי, ולא תכננתי ללמוד . ואמנם, בשנה הראשונה ללימודי לתואר דוקטור חששתי שמא טעיתי והייתי קרובה מאוד לחזור בי מהחלטתי ללמוד . אך עד מהרה התחוור לי שלא מדובר בהחלטה אישית ביני לבין עצמי . למעשה, למן היום הראשון שבו התחלתי את המסע לקראת התואר השלישי כבר נחשבתי לדוקטור בעיני צעירות בדואיות רבות, בעיני בני משפחתי ובני שבטי . הבנתי שהצלחָתי היא הצלחתם והחלטָתי לוותר על הלימודים תיחשב כישלון משותף . גם מחוץ לשבט, בנות רבות נשאו את עיניהן אליי בתקווה שאסלול עבורן את הדרך להשכלה גבוהה . הבנתי שאני חלוצה בתחום, ולכן אין בידי את הפריבילגיה לעצור את לימודיי או להיכשל בהם . כדרכו של מחקר איכותני, אני משערת שהתהליכים האישיים שחוויתי במהלך הלימודים והמחקר כבת לדור שלישי של נשים בדואיות שחוו את תהליכי העיור והשינוי החברתי השפיעו לא במעט על האופן שבו בחנתי את הנתונים והבנתי אותם, אף על פי שהייתי מודעת לכך וניסיתי ככל יכולתי להתבונן בחיי הנשים שחקרתי גם מנקודת מבטן . אלו נשים בדואיות שמשתייכות לשלושה דורות שונים . כל דור גדל בתקופה שונה מבחינת אופי המגורים ומבנה החברה המסורתי . הדור הראשון גדל בתקופת הנוודות, לפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות ; הדור השני גדל 1 והדור השלישי גדל בתקופת ההתיישבות ויישוב בתקופת הסייג ; הבדואים בריכוזים עירוניים . זה הדור שאני משתייכת אליו . גדלתי 1 . התקופה שבה רוכזו הבדואים בשטח גיאוגרפי מוגבל תחת שליטת הממשל הצבאי .
|
|