|
|
עמוד:10
10 דינה רוגינסקי והניה רוטנברג ( חבר, 2007 ) , האמנות הפלסטית ( טרכטנברג, 2005 ) , המוזיקה ( 2004 , Regev and Seroussi ) , התיאטרון ( אוריין, 1996 ) והקולנוע 1 המחול הישראלי עדיין לא נחקר במסגרת ( שוחט, 1991 ) , הפוליטיקה של היחסים בין יהודים לערבים בישראל . ספרנו תורם אפוא תרומה חלוצית לשדה המחקר על אודות יחסים אלו בתחום הגופני ביותר של האמנויות, תחום המחול . כרך זה חושף בפנינו את עושרו של המחול כמדיום גופני, בלתי לשוני, יצירתי ורב – משמעי ( 1989 , Rubidge ) המאפשר מנעד רחב והטרוגני של עמדות, התייחסויות ופרשנויות לתיווך היחסים המורכבים בין יהודים לערבים ומאיר את פניה של פוליטיקת התרבות הישראלית הארוגה בקשר שהמחול יוצר בין שתי הקהילות . נוסף על התרומה המקומית ספרנו מתווסף לספרות מחול בין – לאומית הולכת ומתרבה העוסקת בקשר בין "המחול" ל"פוליטי" . ההגדרה המרחיבה של שני המשתנים הללו מכילה עולם ומלואו של היבטים מגוונים של הפוליטי, כשהרווחים שבהם הם : לאומיות, אתניות, גזע, דת, מגדר וקולוניאליזם וכן סוגים מגוונים של מחול, כגון מחול עממי, אתני, פולחני, חברתי, סלוני ותיאטרלי ( בלט קלאסי ומחול מודרני ) . על כך נוספות פרספקטיבות התבוננות שונות על אודות אופי היחסים הנרקמים בין שני המשתנים הללו ובהן : גיוס או הכפפה אידיאולוגית ופוליטית של מחול לאומי בשירות המדינה, למשל : מחול לאומי ייצוגי ברוסיה הסובייטית ובמדינות אחרות ( 2002 , Shay ) ; מחול ההבעה בשירות גרמניה הנאצית ( 2004 , Karina & Kant ) לצד מחאה והתנגדות במחול לכוח פוליטי וכובל ( 2012 , Lyons ) ; המחול ככלי לניצול בני אדם וכן למימוש זכויות אדם ( Jackson and Shapiro - Phim , 2008 ; Mills, 2017 ) ; המחול ככלי לשחרור מגדרי והתרסה נגד משטר תרבותי 1 . ראו גם אריאלי – הורוביץ ( 2005 ) על אמנים המגיבים לרצח רבין ואוריין ( 2013 ) על הכיבוש באמנויות בישראל .
|
|