|
|
עמוד:13
פמ"ע, ימ"ע, המוחות הכושלים של משרד החינוך 13 מייצרים אין ‑ ספור מחקרים "מדעיים" ( שמעטים קוראים והשפעתם על החינוך מועטה ) ; ומשרד החינוך מפיק ניירות מדיניות "מדעיים" כמו ניירות פמ"ע . צריך לומר לחינוך את האמת : "חינוך יקר, זה מה יש : מאוויי לב, כוונות טובות, חלומות מוטי ערכים, חזונות . נכון, יש גם ידע מחקרי ‑ על תוכניות לימודים, הוראה, למידה ועוד ‑ אבל בהקשר שלך, הידע המחקרי מופק מחזון ולא להפך . אתה צריך להפעיל דמיון וליצור חזון משכנע ‑ המתכתב עם המציאות אך לא נובע ממנה ‑ ואז לגייס ידע מחקרי שיסייע לך לממש אותו . נקודת המוצא שלך היא חזון מוטה ערכים ( חמ"ע ) של חברה ובוגר ראויים . הניסיון שלך לגזור חזון, או עקרונות חינוכיים, מתיאור מדעי לכאורה של המציאות, הוא הונאה עצמית והונאת הציבור, והוא מפיק בהכרח ניירות נטולי היגיון ונטולי השראה" . בקיצור, מוח מו"פ אינו יודע לחשוב חינוך, וכנראה גם מפחד לחשוב חינוך . הוא מפחד להציג לבוס שלו, המפחד מהבֵּייס שלו, חזון אמיתי, פמ"ע אמיתית ‑ פדגוגיה מוטת ערכים או פדגוגיה מוטת עבר, שכן לערכים, בהבדל ממיומנויות, יש עבר ארוך, וגם עתיד ארוך . בחברה השבטית והמקוטבת שלנו מסוכן להציג חזון אמיתי מבוסס דימוי אוטופי של הראוי ‑ ולא דימוי דיאגנוסטי כביכול של המצוי ‑ משום שהוא מאיים על החזונות, כלומר הזהויות, של השבטים האחרים, והם עלולים להגיב בתוקפנות, כמו שיחידים וציבורים מגיבים כאשר מאיימים על הזהות שלהם . במצב חברתי ‑ זהותי כזה מוח מו"פ מעדיף לפברק מסמכים "מדעיים" ולהפיק מהם "חינוך מבוסס ראיות" ניטרלי ומשמִים, חינוך נטול תעוזה ומעוף שאינו מאיים על אף אחד ואינו מניע אף אחד . אפשר להבין את הפחד של מוח מו"פ . יש לנו אמפתיה למוחות מפוחדים במשרד החינוך .
|
|