|
|
עמוד:8
8 עדנה לומסקי-פדר ונעמה שפי האסופה הנוכחית, ז י כ ר ו ן , ח פ צ י ם ו י י צ ו ג י ם, הוא נקודת מבט חדשה הבוחנת את הממשק שבין הזיכרון לייצוגיו החומריים והחזותיים . הדיון המקומי בחקר זיכרון הוא חלק בלתי נפרד ממגמה רחבה ועולמית בחקר זיכרון המכונה בספרות Memory Boom . אחד החוקרים המובילים בתחום לימודי הזיכרון הוא יאן אסמן ( Assmann ) , שחיבורו 'זיכרון קומוניקטיבי ותרבותי' תורגם במיוחד לקובץ הנוכחי . נקודות המוצא של אסמן במאמר היא בחינת התרבות כייצוגי זיכרון . הזיכרון לתפיסתו ״עובר החצנה והחפצה ומאוחסן בצורות סמליות, שבניגוד לצלילי מילים או מראה תנועות ידיים, הן יציבות וחוצות-מצבים : הן ניתנות להעברה ממצב אחד למשנהו ולמסירה מדור אחר למשנהו״ ( שם, 19 ) . שילובים שונים של זמן וזהות יוצרים לטענת אסמן, שלושה סוגים של זיכרון : זיכרון פרטי המושתת על זמן פנימי ועל זהות פרטית ; זיכרון קומוניקטיבי שיסודו בזמן חברתי ובזהותו של אדם או מוסד כנשא של תפקידים חברתיים ; וזיכרון תרבותי המתייחס לזמן היסטורי ולזהות תרבותית . ההבדל בין סוגי זיכרון אלה טמון במידת המיסוד וכוח ההישרדות לאורך זמן של ייצוגי הזיכרון . את הטיפולוגיה שמציע אסמן אנו מבקשות לראות כ״טיפוסים אידאליים״ במושגים וֶבֶריאניים העוזרים לנו לנתח ולהבין תהליכי הבנייה של ייצוגים מטריאליים וחזותיים של הזיכרון . כך למשל, אף שאסמן משייך את הזיכרון התרבותי לזמן היסטורי מיתי שבו ראשי קהילה — שמאנים וכוהני דת — נשאו את המסרים התרבותיים-המסורתיים בין הדורות, באסופה הנוכחית נראה הדהוד של התפיסה המסורתית בחיים העכשוויים שבהם כוהנים בני זמננו — מנגנונים ממשלתיים, העיתונות והספרות — מנכסים לעצמם את תפקיד נשאי זיכרון . המשמעות של ייצוגי הזיכרון והתהליכים הקשורים בעיצובם משתנים בעידן הנוכחי בשל המצאתן של טכנולוגיות שכפול ושל טכנולוגיות להעברת מידע המאפשרות יותר ויותר להנציח את הרגע, לשמרו ולהעביר דימויים חזותיים ברחבי העולם . הן מאפשרות להרחיק ייצוגים חומריים מן המקום שבו נוצרו, לנתק אותם משיוכם החברתי, התרבותי והלאומי ולהעניק להם מעמד גלובלי . במובן זה הם אינם משמשים עוד תזכורת טריוויאלית המרמזת לעֲבָרוֹ של מקום, אלא זוכים לפרשנות מחודשת, על-מקומית ועל-זמנית ( 2021 Wustenberg, 2019 ; Reading, ) . בד בבד טכנולוגיות הייצור הפכו את החפצים לנגישים יותר ולפיכך שימורם של חפצים אינו נובע מסיבות של נחיצות אלא מתוך רצון לשמר זיכרון מסוים ואולי אף לטפח נוסטלגיה . שימורם של חומרים נכחדים — מסמכים היסטוריים, ספרים מתפוררים,
|
|