|
|
עמוד:10
גיליון 6 | דצמבר 2020 . טבת תשפ"א [ 10 ] למלכה אין בית, למלך אין כתר תפקידה של המטפורה הזוגית בעיצוב ביקורת תיאולוגית-פוליטית במשלי חז"ל שירה בר-אור מלכיאור במאמר זה נבחן תפקידה של המטפורה הזוגית בעיצוב מסרים ביקורתיים הנסבים על דמות האל ועל עקרונות יסוד במחשבה הדתית בספרות המדרש הארץ-ישראלי . השימוש באנלוגיות אנושיות המוכרות מחיי היום-יום רווח במשלי המלך בספרות חז"ל, העוסקים לרוב ביחסיו של המלך ( האל ) עם בניו, עם נתיניו או עם עבדיו . אולם השימוש במטפורה הזוגית — ובמיוחד במטפורת הגירושין, המעלה את אפשרות הפרֵדה בין המלך למטרונה ואת רעיון פירוק הברית בין האל לעמו — מעורר סדרת שאלות תיאולוגיות ופנומנולוגיות כבדות משקל . על אחת כמה וכמה כאשר אלו משלים המציגים את המלך ואת פועלו באור שלילי . בשונה מן המשלים האפולוגטיים, שבהם הנחת המוצא קובעת שיבה מחודשת אל הברית, משרטטים המשלים הביקורתיים תמונה מורכבת יותר, המציבה סימן שאלה יותר מאשר מניחה סימני קריאה ברורים . כך גם, בשונה מהמבנה ההיררכי המגדרי המקראי — המשקף תמונה תיאודציונית שבמסגרתה מדומה האל לבעל אוהב ונאמן הממתין בסבלנות לשובה של אשתו - עמו הבוגדנים — אפשר למצוא במדרש תיאור אחר, המדגיש את חפותה ואת נאמנותה של דמות האישה - ישראל ומציג את דמותו ואת פועלו של האל באור ביקורתי . טענתי היא שמשלים ביקורתיים אלו, שבהם מדומה האל לסרבן גט או לאדם המעגן את אשתו, מצביעים על קיומו של מנגנון ערכי-מוסרי המופעל בחסות המסגרת הפרשנית . מנגנון זה חושף את פניה הכפולים של הביקורת הדתית, הנסבה הן על ציר היחסים האנכי ( אלוהים - אדם / עם ) הן על ציר היחסים האופקי ( גבר - אישה ) . ברם מֵעבר לאתגר שמציבה תופעת המשלים הביקורתיים לשאלת מגבלות השפה האנתרופומורפית ולסוגיית שלמות האל אני מציעה שהשימוש הפיגורטיבי מאתגר במקביל גם את אופני החשיבה על מערך הקטגוריות הנורמטיביות עצמן . פירוקה של המטפורה הזוגית לקטגוריות משפטיות קונקרטיות והשימוש בטרמינולוגיה נורמטיבית הלכתית מוכרת בעיצוב המסר הביקורתי משקפים לא רק את הניסיון לתפוס את היחס הדתי באמצעות תמונות פיגורטיביות מקובלות, אלא אף יותר מכך : הם משקפים את בחירת בעלי המדרש לבטא את הקושי הדתי באמצעות הצבעה מודעת על הפגמים האתיים שבבסיס המבנים החברתיים והנורמטיביים עצמם .
|
|