|
|
עמוד:10
ה נ י מ י ט ל מ ן 10 , הפילוסופייםהסיפורים יותר מכל שאר כתביו אלה מעלה דווקא קובץ , את העימות הפנימי של הרצל 1887 - 1900 ונכתב בשנים 0091שראה אור ב- עם השאלה היהודית ומצביע על פריצת הדרך בהערכה העצמית שלו שהביאה לפיתוח הרעיון הציוני, המנוגד לאידאולוגיה של ההתבוללות . כל בקובץ יצוקים במתכונת בסיסית של שינוי פנימי הסולל את הסיפורים ש הדרך למציאות שונה . הסיפורים עוסקים בסבל, פגיעה ודחייה, באובדן העשתונות המשתלט על הגיבורים, שרובם נהנו מחיים בורגניים שלווים ומסודרים . הגם שהם אינם ת,מזוהים במפורש כיהודים, הם משקפים את הוויית היהדות המתבולל החיה בעולם בטוח, לכאורה, אלא שהאִיוּם שמתחת לפני השטח פורץ שוב ושוב ומערער אותה כליל . בכל אחד מן הסיפורים נוסף ממד חיצוני ופנימי של החברה הבורגנית, שאין ספק בדבר – הבונה את המתח שבו . מסַפֵּר-מסגרת עלוּם-שם אזין ל'אני משמש צופה ומ – השתייכותו לחברה הליברלית המשכילה המסַפֵּר', המציג אפיזודה מכרעת בחייו שהובילה למפנה פנימי . בעוד מסַפֵּר- המסגרת, שהוא בעל זהות ברורה, מייצג את מעמד הבורגנות הליברלי, המתהדר בחזות יציבה, נמנות כל דמויות 'האני המספר', עם האחרים, יוצאי מוצגים כיהודים, הדופן, העוברים משבר זהות . למרות שהגיבורים אינם כמעט לכולם תכונות ומאפיינים שיוחסו ליהודים בשיח האנטישמי שהתנהל בימיו של הרצל : ניידוּת, חוסר שקט והעדר קשר ושייכות למקום . לא אחת מציג המחבר את גיבוריו כאנשים בעלי מאפייני-גוף המזוהים עם שנאת יה לו בנעוריו היהודים . כאן מגלה הרצל את הדימוי העצמי השלילי שה ושהותיר עקבות עמוקים בנפשו, תיאור השב ומופיע ביומניו ובמכתביו . הסיפורים משקפים בבירור פחדים יהודיים ונושאים אנטי-יהודיים מופנמים, שניווטו את השיח החברתי של אותם ימים . בה בעת הם מספקים מבט פנימי על אותן דמויות חריגות ועל התנהגותן השונה, האחרת, המוסברת כתוצאה מפגיעתה הרעה של החברה . הזר והמנוכר הופכים למובָנים, למחשבה שתהיה לחזון שאותו יפַתח הרצל במוּדע בתקופת שהותו בפריז . באותם ימים תכנן לכתוב על "מצבם של היהודים" . הוא ביקש שהצטיינו קדומים זמנים שלקורבןכלהסביר את היהדות כ"מוצר היסטורי, . "יותרעודגדוליםובמוגבלותתבאכזריו ( או "המסע בעקבות 1888 ) "לפימַהמהומה באַכמה מן הסיפורים, כמו " ( , מתפרשׁים כמשל לבגידה בהבטחת האושר שהבטיח 9881החיוּך" )
|
|