מבוא

עמוד:14

14 מבוא 1 אף שהללו חשובים ממנו בשל השינוי שהביאו עימם באמצע שנות התשעים, 2 חוק-במעמד הנורמטיבי של חוקיה הרגילים של הכנסת ביחס לחקיקה החוקתית . יסוד : הלאום שואף — לדעת מכונניו, על פי לשונו ועל פי תכליתו — לעגן היבטים מסוימים בזהותה החוקתית הלאומית של מדינת ישראל, מהם שהיו מעוגנים כבר בחקיקה תת-חוקתית ומהם חדשים . אין מדובר ב"חוק חזון" מלא המעגן את כל רכיבי הזהות של המדינה ( הדמוקרטית, היהודית, המגינה על זכויות אדם והמקדמת ערכים נוספים הנוגעים לחזונה ) , אלא ב"חוק לאום", המעגן פן אחד בחזון 3 חוק זה הוא בת קול המבקשת, המדינה — היותה מדינת הלאום של העם היהודי . במובהק, להדגיש את הפן ה"יהודי" באנטינומיה הדיס-הרמונית אך המקיימת של 4 בחוקקה את החוק הזה כוננה היותה של מדינת ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" . הכנסת חלקים של החוקה החרותה ולא הותירה אותם פתוחים לשיחה ולאי-הסכמה מוסרית, חברתית, פוליטית, משפטית ותרבותית נמשכת . הכנסת הציבה לנו, המשפטנים והמשפטניות, עובדה שאין אנו בני חורין להתעלם ממנה . ואולם, כינונו של חוק-יסוד : הלאום הוא גם כינונו של שבר . בדונה בשאלת כינונו של חזון חוקתי במדינת ישראל הבהירה פרופ' רות גביזון המנוחה מדוע לא נכון 5 חוק לאום, ולא חכם לשאוף לחקיקה חוקתית שתכריע בסוגיות של זהות ישראלית . כך סברה, "עלול להפר את האיזון החיוני לשמירת כלל החזון", ולצמצם דווקא את ההסכמה הרחבה ביחס למרכיב היהודיות בנוסחת האיזון . ואכן, חקיקה של זהות לאומית יש בה אתגר וסיכון . בתקופות מעבר היא יכולה לייצב ולגבש סדר חוקתי, ובכך להיות כלי עזר לחברה ולאזרחיה . אולם שעה שאין היא עולה מתוך הסכמה רחבה ומתוך תחושה של התעלות, היא עלולה להיות גם פתח להעמקת המחלוקת ולהעצמה של קונפליקטים חברתיים ומשפטיים . אכן, בלעדיה הם אינם נעלמים, אבל איתה הם מוחרפים . אם כן, החשש שעמד ועומד ברקע חקיקתו של חוק היסוד הוא שכינון חוקתי חלקי של נורמות זהות לאומיות של המדינה, בלי כינון משלים 1 חוק – יסוד : כבוד האדם וחירותו ; חוק – יסוד : חופש העיסוק . והשוו הכרזה על הקמת מדינת ישראל, ע״ר התש״ח 1 . 2 ע״א 93 / 6821 בנק המזרחי המאוחד בע״מ נ׳ מגדל כפר שיתופי, פ״ד מט ( 4 ) 221 ( 1995 ) . 3 ראו רות גביזון עיגון חוקתי לחזון המדינה ? — המלצות מכוח מינוי שרת המשפטים מאוגוסט 2013 ומסמכי רקע לגיבושן ( משרד המשפטים 2013 ) , בעמ' 41— 15 ; וכן ניר קידר האם נכון לעגן את הזהות היהודית במשפט הישראלי ? ( המכון הישראלי לדמוקרטיה 2015 ) . 4 ראו ( 1993 ) Yael Tamir , l iberal NaTioNalism 5 גביזון לעיל ה"ש ,3 בעמ' ,15 72— 33 .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר