הספירה לאחור: 116 ימים

עמוד:12

12 | כריס ואלאס הגברת הראשונה ניגשה אל טרומן, הניחה את זרועה על כתפו, ואמרה : "הארי, הנשיא מת . " טרומן היה המום מכדי לדבר . הוא מיהר אל הבית הלבן כדי לראות את הנשיא . ועכשיו, הנה הוא כאן, מגלה פתאום שהוא הנשיא . לקח לו רגע להתאושש . הוא שאל את גברת רוזוולט, "יש משהו שאני יכול לעשות בשבילך ? " "יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בשבילך ? " היא השיבה . "כי אתה זה שנמצא בצרות עכשיו . " כעבור כמה דקות, ב- 47 : ,17 הופצה הודעה רשמית בכל רחבי המדינה והעולם : פרנקלין דלאנו רוזוולט, האיש שהנהיג את האומה ב- 12 השנים האחרונות — בימי השפל הגדול, בזמן ההתקפה על פרל הארבור, ועכשיו, על סף ניצחון באירופה וסיום מלחמת העולם השנייה — מת משטף דם במוח בגיל שישים ושלוש . הבית הלבן, שהיה נטוש ברובו בגלל היעדרו של רוזוולט, נֵיעור פתאום לחיים . פגישה של הקבינט נקבעה ל- 15 : 18 . טרומן הורה לזמן אליו גם את מנהיגי הקונגרס . והרלן סטון ( Harlan Stone ) , נשיא בית המשפט העליון, נקרא לבית הלבן כדי להשביע את הנשיא החדש . היה רק עוד דבר אחד שטרומן צריך לעשות . ב- 00 : 18 הוא התקשר לאשתו, בֶּס, בדירת שלושת החדרים הצנועה שלהם בשדרות קונטיקט . בתו, מרגרט, ענתה לטלפון . היא עדיין לא שמעה את החדשות, והיא התחילה להתבדח איתו, כדרכה . הוא קטע אותה ואמר לה לקרוא לאמה לטלפון . טרומן בדרך כלל שיתף את אשתו בכול . אבל לא היה זמן לזה עכשיו . הוא אמר לה שהנשיא רוזוולט מת, ושהוא שולח מכונית שתאסוף אותה, את מרגרט, ואת חמותו, מדג' ואלאס, שהתגוררה עם המשפחה . הוא רצה ששלושתן יהיו לצדו בזמן ההשבעה . טרומן הניח את השפופרת על כנה . הוא היה ער לכך שהשיחה זעזעה את

מטר הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר