|
|
עמוד:6
6׀ לקויות למידה בישראל : זרקור על תלמידים בחברה הערבית בפני הקורא את ההבחנות בין סוגים שונים של לקויות למידה . בעקבות זאת עובדו מערכות של אבחונים והתפתח המקצוע של מאבחנים דידקטים, שהם מומחים בעלי הרשאה לאיתור קשייו של התלמיד ולייעוץ בתחום 'ההוראה המתקנת' . השלכותיה של התמקצעות זו בתחום לקויות הלמידה על המדיניות התבטאה בעריכת סקרים של ממדי התופעה בקרב אוכלוסיית התלמידים בישראל ובהקצאת משאבים בהתאם . המחבר משלב בפרקים אלה התייחסות מיוחדת למצב במגזר הערבי בישראל כלוקה בחָסֵר מבחינת אנשי מקצוע, מבחינת כלי אבחון בערבית, ומבחינת המשאבים שהוקצו לכך . בפרקים השלישי והרביעי מרחיב בשארה את ההתייחסות מלקויות ספציפיות בלמידה לקשיים ולאתגרים בתחומים הרגשיים והחברתיים של לומדים המוגדרים כילדים עם לקויות למידה . אפשר לומר שמבחינה היסטורית, על בסיס האיתור והאבחון של הלקויות בלמידה, עלה מהשטח הצורך להתייחס גם לקשיים בתחומים אלה, קשיים שהם מעבר לאתגרים בלמידה בלבד . בד בבד עם חידוד ההגדרה הרפואית של לקות הלמידה העלו חוקרים ואנשי מקצוע, כמו גם לומדים שהוגדרו כתלמידים עם לקויות למידה, את הטענה כי משקלם של ההיבטים האישיותיים, הרגשיים והחברתיים איננו נופל ממשקלה של הלקות הספציפית בהתמודדותו של הפרט . בכך עלה צורך נוסף ( מעבר למומחיות באבחון ) : הצורך בהכשרת מורים ואנשי מקצוע שילוו באופן כוללני את התלמיד עם לקות הלמידה . גם בעניין זה מפרט המחבר את החסכים במגזר הערבי ומצביע על הצורך בפיתוח התחום . הפרק החמישי מתייחס למצב כיום בתחום הכשרתם של מורים יהודים וערבים לטפל בלקויות למידה אצל תלמידיהם . הכשרה זו אמורה לתת מענה לשינויים שאנו עדים להם כיום בהתייחסות ללומדים אלה . בהכשרת המורים בנושא זה יש לחולל את המעבר מדגש על פעילות הנובעת מיישום המודל הרפואי של לקות הלמידה,
|
|