|
|
עמוד:10
קראוטהמר , יש לעמוד גם על ההיבט היהודי בכתיבתו , ובייחוד על תובנתו כי שימור הפרויקט הציוני הוא כיום המשימה החשובה ביותר הניצבת לפתחו של העם היהודי . קראוטהמר מכריח אותנו להכיר את הצ ' אנס הפוליטי 1948 בעובדה המרה שהיהודים קיבלו בשנת האחרון שלהם , וכי הזדמנות נוספת לתחייה לאומית כבר לא תהיה להם . ישראל אומנם אינה חיה על סף הכיליון , אולם היא מדינה קטנה העלולה להיכחד . " כל עם אחר שהתנסה בכיבוש ובהגליה ", כתב , " נעלם במשך הזמן . רק היהודים הפרו את הכלל הזה , פעמיים . אך חוששני שלא יפרו אותו פעם נוספת " . " כשהיטלר רצה להשמיד את העם היהודי ", הוסיף , " היה עליו לכבוש את כל העולם . אולם כיום , כל שנדרש מאויבי ישראל הוא לכבוש פיסת אדמה קטנה יותר ממדינת ורמונט . צחוק הגורל האכזר הוא שכאשר שהיהודים נפטרו מחוסר האונים שלהם הם הכניסו את כל הביצים לסל אחד , קטן ודחוק לחופי הים התיכון , ובגורלו תלוי גורל העולם היהודי כולו " ; " ישראל היא האומה היחידה בעולם שחיה על אותה אדמה , נקראת באותו שם , מדברת באותה שפה ועובדת אותו אל כמו לפני שלושת אלפים שנה " — הישג חסר תקדים , נס של ממש , שיש לשמרו בכל מחיר . חלק מהגותו של קראוטהמר הולם יותר את הזירה האמריקנית שבה פעל ושאליה התייחס , אך חלק הארי שבכתיבתו , ובפרט זו שכונסה בכרך זה , הוא בעל תוקף אוניברסלי . על כן , הקריאה בו אינה רק מהנה אלא גם מלמדת . | הקדמה למהדורה העברית 10
|
|