דברי מבוא

עמוד:12

עליון על כל הגויים 12 הנבחר" כטענה תיאולוגית, אשר באה לידי ביטוי בקרב רצף של פילוסופים, אשר לא יכלו להתעלם מנוכחותו של רעיון מרכזי זה בכתבי הקודש . לאחר התיאור המקראי של האכזבה הממושכת של אלוהי העולם מן האנושות, מאדם ועד נח, מוצגת הבחירה באברהם שבה הובטח לו כי יתברכו בו "כל משפחות האדמה" ( בראשית יב ב ) . אמנם לאחר מכן, כאשר התייאש האל מצאצאיהם של אבות האומה, הוא איים גם על עם ישראל בכליון תוך המרתו בזרעו של משה ( שמות לב י, במדבר יד יב ) . אך משה ביקש רחמים : "הלא בלכתך עמנו, ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" ( שמות לג טז ) , וחז"ל פירשו : "ביקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם — ונתן לו" ( ברכות ז ע"א ) . ואכן, מכאן ואילך מוצגים ישראל כעמו הנצחי של האל, תוך שימוש מטאפורי של ברית, של מחויבות הגבר לרעייתו או של אב לבניו . הדיון בבחירתם של ישראל במקרא ובספרות חז"ל כבר זכה לתשומת לבם של חוקרים מן השורה, וענייננו לא יהא בכך אלא בפיתוחו בפילוסופיה 4 היהודית הקלאסית שהשתלשלה מימי הביניים ואילך . כאחת מנקודות המוצא לדיון תשמש השאלה הבאה : אם אכן עם ישראל מועדף על ידי האל, האם יש לאפליה זאת הצדקה מוסרית ? ואכן, מתברר כי ביטוי מסוים של שאלה זאת הוצג כבר מוקדם למדי : אם האל לא רק אלוהי היהודים אלא גם אלוהי הגויים, על שום מה כה הִרבה לשלוח ליהודים את חסד הנבואה, ואת משה ואת התורה, ואילו לנו — לא נביא [ . . . ] לא מורה, ולא כרוז להודיענו על חסד אהבתו המזומן לנו ? יתרה מזו : הוא אף התעלם מאיתנו והניח לכל השוכנים ממזרח שמש עד מבואו ומקוטבי צפון לפאתי דרום לעבוד לאלילים [ . . . ] מחוץ לעם קטן אחד שנתיישב בחלק של פליישטיניי לפני פחות מאלפיים 5 שנה [ . . . ] ( יוליאנוס הכופר, נגד הגליליים, 106 ) . 4 לא נפתח את הדיון בפילון למרות חשיבותו, משום ניתוקו מהמסורת הפילוסופית היהודית המתמשכת . 5 דוד רוקח, "הפולמוס בין יהודים לנוצרים על הבחירה", בתוך : שמואל אלמוג ומיכאל הד ( עורכים ) , רעיון הבחירה בישראל ובעמים , ירושלים תשנ"א, עמ' 74 - 75 ; דוד רוקח, היהדות והנצרות בראי הפולמוס הפאגאני , ירושלים תשנ"א, עמ' 211 - 212 .

אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר