|
|
עמוד:11
דברי מבוא 11 הטענה המסורתית כי ציבור מסוים, ולענייננו עם ישראל, הוא בגדר העם הנבחר או "עם סגולה" של האל נסמכת גם להיותו "עליון על כל הגוים" . לא ניתן לכחד כי טענת עליונות זאת יש בה משום פגיעה בערך השוויון הכלל-אנושי . אך יתרה מכך, יש להבחין בין שני האופנים שבהם הוצגה עליונות זאת : על פי התפיסה הרכה יותר, עליונותו של עם ישראל באה לידי ביטוי במעלה נוספת מעבר למעמדם של שאר בני האדם . כך למשל במשנתו של ר' יהודה הלוי היא התמצתה בעיקרה באפשרות לזיקה מיוחדת עם האל ( "העניין האלוהי" ) . התפיסה הקשה יותר לעיכול נסמכה על מאמר חז"ל שלפיו "אתם קרויין 'אדם', ואין אומות העולם קרויים 'אדם'" ( בבא מציעא קיד ע"ב ) , משמע : העם ה"עליון על כל הגויים" הוא היחיד הראוי לגלם את המין האנושי על כל הזכויות הנובעות מכך, ואילו שאר העמים — פחותים מכל זאת . בין כך ובין כך יש כאן הסתייגות מן ההנחה המטאפורית על השלכותיה המוסריות כי "כל בני האדם שווים במעלה ההר", ורק דרך הטיפוס האישית השונה קובעת את מקומם בהמשך . אך כאמור, גם אם דירוגם של בני האדם מתבטא רק במידת קרבתם לישות המושלמת ביותר או לריחוקם ממנה, אין בכך כדי לפתור את האפליה . יתרה מכך, הטענה כי האל עצמו הוא אשר רק קירב אליו יותר קבוצה מסוימת מאשר את כל השאר, אין בה כדי להצביע על הקפדת אלוהי הצדק על השוויון הכלל-אנושי . אמנם עליונות זאת הנזכרת בכתבי הקודש עשויה להתפרש כמקום במדרג גרידא, שאין לו משמעות אופרטיבית, אך ניתן גם לצרף לה מסקנות נוספות ( שאכן הוצעו ) : כל האחרים לא נבראו אלא כאמצעים, כאשר העליון הוא התכלית . אם ננסח זאת בלשון בני אדם : החברה הכלל-אנושית נוצרה כדי לשרת את ישראל המולכים עליה, בין אם כמצב אופטימלי עקרוני ובין אם כהלכתא דמשיחא, ואכן כבר נכתבו הדברים מעולם . * הדיון המוצע יוקדש למשמעות שניתנה בפילוסופיה היהודית לטענה בדבר 3 בכך יוצג רעיון "העםהעדפתו של האל את עם ישראל משאר העמים . 3 לסיכום בעל אופי אידיאולוגי של דיונים בנושא זה ראו : אבי בקר, מיהו העם הנבחר ? , תל אביב 2013 .
|
|