|
|
עמוד:10
המפלגות בישראל, 1992 - 102021 בפלסטינים במסגרת האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בסוף 1987 . זאת ועוד, הסכמי אוסלו גם הגדירו את אמות המידה למחלוקת בנושא מרכזי זה בעשורים שלאחריו . שנית, חל שינוי דמוגרפי עצום בהרכב אוכלוסיית המצביעים עם העלייה ההמונית מחבר המדינות העצמאיות ( חמ״ע ) – מדינות ברית המועצות לשעבר ( גלילי וברונפמן, 2013 ) . עולים אלה לא החזיקו בנאמנויות מפלגתיות ישנות, וכך הם הפכו לעיתים לגורם מכריע בבחירות . בעוד רוב רובן של העליות הקודמות לא הקימו מסגרות פוליטיות משלהן, ״נקלטו״ במפלגות הקיימות וכמעט לא נודעו כי באו אל קרבן, כאן דובר בעלייה שונה מבחינה זו . רוב העולים חלקו תפיסה ששילבה ניציות מדינית עם השקפה חילונית ( קונסטנטינוב, 2008 ; קונסטנטינוב ואיצקוביץ׳-מלכה, 2017 ) בה בעת שבציבור היהודי הוותיק כבר השתרש מתאם חיובי חזק בין מידת דתיות לעמדות מדיניות ניציות . תפיסה זו הפכה את העולים למטרה מרכזית מצד המפלגות הקיימות, והביאה לגיבושן של מפלגות עולים מצליחות יחסית ולגיוס חלק מהם להצבעה למפלגות מרכז חילוניות ( שינוי, יש עתיד ) . שלישית, בשנת 1992 נחקק חוק המפלגות . חקיקה זו הייתה ציון דרך חשוב בהכרה במעמדן, התמסדותן הארגונית וחיוניותן של המפלגות במערכת הפוליטית ( אבנון, 1993 ; מרזל, 2004 ) . אך לא פחות מכך היא הייתה ציון דרך של היחלשותן . זאת, משתי סיבות : ( 1 ) עצם החקיקה מצביעה על כך שהן לא נתפסו עוד כ״מובן מאליו״ אלא כשחקן שיש למסד ולהבטיח את מעמדו ; ( 2 ) החקיקה חיזקה את העילות להתערבות של מוסדות הביקורת של המדינה ושל רשויות המשפט בהתנהלות הפנימית של המפלגות . רביעית, חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה אומץ בשנת 1992 . הוא השפיע כבר על היערכות המפלגות בבחירות באותה שנה – במיוחד על מפלגת העבודה, שהבליטה את מנהיגה החדש-ישן יצחק רבין – הגם שיושם רק בבחירות 1996 . השיטה החדשה שינתה את התנהגות הבוחרים והביאה להיחלשות המפלגות הגדולות, וגם לאחר ביטולה הן לא הצליחו לחזור לגודלן הקודם ( קניג, רהט וחזן, 2004 ) . הבחירה הישירה אף הייתה בין הגורמים שהשפיעו על היחלשות התמיכה של ציבור הבוחרים הערבי במפלגות "כלליות" ומעברם להצביע למפלגות הערביות . לחוק זה הייתה גם תרומה לחיזוק הפוליטיקה האישית כאשר הוא מסגר את התחרות הפוליטית כתחרות בין-אישית ( 2014 , . Balmas et al ) . חמישית, לקראת בחירות 1992 אומצה על ידי מפלגת העבודה שיטת הפריימריז לבחירת המנהיג והמועמדים . זו נותרה הדרך לבחירת מנהיג בליכוד ובמפלגת העבודה, ולעיתים גם שימשה לבחירת המועמדים לכנסת . שיטה זו הייתה סימן לחיזוק הפוליטיקה האישית, משום שהיא החצינה את התחרות הפנים-מפלגתית ( רהט, 2019 ; 2007 Rahat and Sheafer, ) . היא גם תרמה לחיזוק הפוליטיקה האישית בממדים אחרים כגון הצגת המפלגות את עצמן כלפי
|
|