|
|
עמוד:13
13 פתח דבר : מבטים על מיקומיה של התנועה הרפורמית בישראל אלא עם התנועה הקיבוצית שדווקא נמצאה בלב הקונצנזוס . בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים הביא הקשר בין התנועות להקמת יישובים משותפים, בעידוד שני סוכני שינוי : רבנים ציונים בולטים בתנועה הרפורמית מן הצד האחד, והשליחים של התנועות הקיבוציות לארצות הברית מן הצד האחר . כפי שניתן להתרשם מן הניתוח של ברק-גורודצקי, שיתוף הפעולה בין שתי התנועות מלמד על תמונה מורכבת של קרבה וזרות . מצד אחד, לאחר מלחמת ששת הימים תרם השילוב בין ההתעוררות הציונית בקרב יהדות צפון אמריקה ובין החיפוש הרוחני הקיבוצי לקרבה רעיונית ולשיתוף פעולה חלקיים . מצד אחר, התגלעה לצדה של קרבה זו זרות תרבותית ותאולוגית . אמנם בתנועה הקיבוצית חל תהליך התעוררות יהודית תרבותית, אך היא ראתה את התנועה הרפורמית כחלק מעולם יהודי-אמריקני קפיטליסטי, ותפיסת ה'אנחנו' היהודי הדתי-ליברלי שהיא הציעה לא התקבלה כחלופה ממשית ל'אידאולוגיות הגדולות' של התנועה הקיבוצית . וכך, מעבר לחוגים מצומצמים שהצליחו להביא להקמת הקיבוצים הרפורמיים יהל ולוטן, לא היה במפגש די כדי לעורר התלהבות מתמשכת בקרב אנשי השורה . אם כך, כמו מאמרים אחרים בקובץ, גם מאמר זה מדגיש את המתח בין התרחבות האחיזה של התנועה בישראל, בכלל זה בקרב קבוצות מסוימות כמו הקיבוצים, ובאותה העת גם את המשך ה'אחרוּת' שלה בעיני חלקים נרחבים בציבור . המאמר החותם את השער השלישי ממשיך ומנתח את המתח בין שייכות ל'אחרות', הפעם לא כמתח הנוגע למפגש מוגדר בין התנועה הרפורמית ובין מגזר מסוים, אלא כמאפיין כללי של מאמצי התמקמותה של התנועה בחברה בישראל . המאמר, פרי עטם של עופר שיף, אלעזר בן לולו ועדי שרצר, בוחן מתח זה באמצעות ריאיון עם הרב גלעד קריב, מי שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל התנועה הרפורמית, וחודשים ספורים לאחר קיום הריאיון נבחר לכנסת 1 מדבריו מתברר המקום הסִפִּי ( לימינלי ) של ומונה כיושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט . חיים בשני עולמות, הדתי והחילוני, שמאפיין אותו אישית ורבים מקרב הקבוצה שהוא רואה כגרעין המחויב של חברי התנועה . קריב מבחין בין קבוצה מסוימת זו ובין ציבור רחב ומגוון יותר שפוקד את הקהילות הרפורמיות בעיקר בטקסי מעגל החיים . הוא מכנה אותו 'הקהל הצרכני' מכיוון שעיקר עניינו לצרוך שירותי דת בחסות הקהילה הרפורמית, ולא בהכרח להיות מעורב ופעיל בקהילה . מניתוח איכותני של דבריו מצטייר כי החשיבות שמקנה קריב לציבור 'הצרכני', קשורה במידה לא מבוטלת לתחושת העוצמה והשייכות הישראלית שהיא מקנה לו ולחבריו בתנועה . זאת היא תפיסה שמעריכה את מידת השייכות לחברה הישראלית לפי האישור החיצוני שמקבלת התנועה מציבור רחב ככל האפשר . בכך נוצר מתח עם סוג השייכות הישראלית שאליו חותרת הקבוצה הגרעינית המצומצמת . מנקודת המבט של קבוצה זו, המהפכה הגדולה שמבשרת התנועה הרפורמית היא ביומרה לעצב מחדש את הסדר 1 תמלול הריאיון זמין לקריאה במרשתת, ראו : 282985 / https : / / bengurionarchive . bgu . ac . il / search - api / bg_arc .
|
|