פתח דבר — מבטים על מיקומיה של התנועה הרפורמית הישראל

עמוד:11

11 פתח דבר : מבטים על מיקומיה של התנועה הרפורמית בישראל את יחסה המתנכר של הרבנות האורתודוקסית בישראל לתנועה הרפורמית, אלא גם לזהות את העוצמה והאופי של תהליכים של הגדרה מחדש של קווי הגבול הפנימיים בין תת-מגמות של שמרנות וליברליות בתוך הציונות הדתית בת זמננו . להבדיל מפרזיגר שמעמיד בליבת הדיון את הציונות הדתית, נסים ליאון עוסק ביחסה של הדרשנות העממית בחרדיות המזרחית אל התנועה הרפורמית, ובעיקר אל הסמלים והדימויים שהיא מייצגת . הוא מנתח את היחס התוקפני בדרשנות החרדית-מזרחית העממית כלפי 'הרפורמי', וטוען שאי אפשר לראות ביחס זה רק הטמעה וחיקוי של העמדה החרדית-אשכנזית . לטענתו, יש להבין את היחס התוקפני האנטי-רפורמי של החרדיות המזרחית על רקע התבססותו של קשר דתי ופוליטי בינה ובין ציבור מסורתי רחב שאינו בהכרח חרדי . בהקשר זה, היחס לרפורמים הוא לא רק הזדמנות לחבר את הנרטיב הדתי של המזרחים אל אחד ממרכיבי המטא-נרטיב של האורתודוקסיה האשכנזית ( המאבק בתנועות התיקון בדת ) , אלא גם ניסיון להציב גבולות לשותפות עם הציבור המסורתי . כל עוד המסורתיות שומרת על זיקה לאורח חיים הלכתי הכפוף להוראות דעת תורה ניתן לקיים שותפות זו . אך כשהמסורתיות נוטה לכיוון הדתי הליברלי, השימוש המתייג בתווית 'רפורמי' הוא אמצעי יעיל להגביל את השותפות אִתה . ליאון מסכם וטוען שהנוכחות הרפורמית בישראל, על צדדיה הממשיים והמדומים, חיונית להבניית זהותה של החרדיות המזרחית, הן מבחינת ניסיונה להשתלב בנרטיב האורתודוקסי, והן מבחינת המאמץ לשליטה במדרון החלקלק שהיא מייחסת למסורתיות . שער ג — התגובה הרפורמית : מאמץ לישראליזציה ומאבק להכרה לעומת שני השערים הראשונים שבחנו את יחסה של החברה בישראל כלפי התנועה הרפורמית, שני השערים הבאים מתמקדים בתגובות השונות של הרפורמים ליחס זה, ובעיקר לתיוג של הרפורמים כ'אחרים' בידי חלקים גדולים של הציבור . אילן אזרחי בוחן במאמרו את התגובה הרפורמית מנקודת מבט היסטורית . הוא עושה זאת באמצעות ניתוח מקרה בוחן של מתקפה אלימה שנערכה ב- 1986 נגד הקהילה הרפורמית 'כל הנשמה' בשכונת בקעה בירושלים, מתקפה שבראשה עמד רב השכונה האורתודוקסי . אזרחי טוען כי תגובת הקהילה סימנה שלב חשוב במאבק הרפורמי להכרה . מאבק זה נשען על התשתית הארגונית של היהדות הרפורמית שכבר החלה להתגבש באותן השנים בארץ . תגובת הקהילה הרפורמית התבססה על שיתוף פעולה עם ארגונים אזרחיים לזכויות אדם, ועל גיוס התקשורת המקומית והאמריקנית שהפכו את המאבק המקומי לבעל משמעות כלל-ישראלית ואוניברסלית . התגובה הרפורמית כללה גם הגשת תלונה במשטרה, הפגנה גדולה מול הכנסת וקבלת שבת המונית להבעת סולידריות עם הקהילה . רב הקהילה והרב התוקף התפייסו ולחצו ידיים

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר