מבוא

עמוד:10

10 כי בענן אראה — אגדה והלכה במסכת יומא בתלמוד הבבלי של האמנות הוא שהיא איננה רק מתעדת מאורעות ורגעים, אלא מבקשת להתבונן על העולם ומאורעותיו, ועל האדם ומעשיו, בחושים מחודדים, רגישים ופתוחים, ולקלוט את הרבדים השונים שהמציאות מכילה ומציעה . קריאת הסיפורים בספר זה עושה שימוש בכלי הניתוח הספרותי ה'קלאסיים' שמשמשים לומדי אגדה בעלי גישה ספרותית, ושרלוונטיים לכל סיפור . כלים אלה כוללים למשל את ניתוח המבנה של הסיפורים ובחינה של העיצוב המילולי והמאפיינים הלשוניים המשמשים בהם, כגון : חזרות, מילות מפתח או מילים מנחות, 5 אירוניה, כפל משמעות או עמימות ומשחקי שימוש באלוזיה, מילים . כל אלה תורמים ליצירתן של התמות של הסיפורים . ברם, העיקרון המנחה העיקרי בקריאת הסיפורים אינו דווקא השימוש בכלי כזה או אחר, אלא הקשב העמוק לכל טווח המשמעויות שמובע באמצעות התוכן, המבנה והלשון . קריאה כזו של הסיפורים חשובה גם לחשיפה של הזיקות בין סיפורים להקשריהם ההלכתיים שחלקן סמויות ואינן נראות לעין בקריאה ראשונית . כלי חשוב נוסף לפרשנות האגדות כפי שהן מופיעות בתלמוד הבבלי הוא השוואה לגרסאות מקבילות של אותן אגדות בספרים אחרים של חז"ל — המשנה, התוספתא, התלמוד הירושלמי והמדרשים . כאמור לעיל, אנו מוצאים פעמים רבות את אותו הסיפור מעוצב באופנים שונים ומגוונים במקורות שונים . ההבדלים שאנו מוצאים בין הגרסאות המקבילות של הסיפורים מעידים פעמים רבות על שיקוליהם ואופן התבוננותם של המסַפְּרים / העורכים בכל אחד מהמקורות . בניתוח העיצוב האמנותי של הסיפורים חשוב לעיתים להבין מדוע בחר המסַפֵּר דווקא במילה מסוימת ולא אחרת . בנוסחי הדפוסים המצויים בידינו יש, כידוע, כל מיני שינויים, השמטות 5 אלוזיה = ארמז — רמיזה בסיפור למקור אחר בתנ"ך או בספרות חז"ל שקריאתו מאירה את הסיפור באור חדש .

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר