|
|
עמוד:14
14 בניהו טבילה 2 בניתוח זה דרושות בה-בעת הרמנויטיקה של יראת כבוד של כהן, והרמנויטיקה של חשד . ניתוח זה מעלה עמדות מורכבות יותר ממה שנראה בעיון ראשוני, ומחלץ סט שאלות שאפשר להחיל על כל מקרה קונקרטי של ית"ח : מה לומדים, מי מלמדים, מי לומדים, איך לומדים ומה החלופות הרלוונטיות עבור התלמידים . שאלות 3 - אלו בוחנות את ארבעת מוקדי החינוך שזיהה שוואב ( Schwab ) מורה, תלמיד, חומר לימודים וסביבה - בהתאמה למערכת החינוך החרדית . התאמה כזו מוצעת גם למודל הגישור בין פילוסופיה 4 פילוסופיה חינוכית לא נכתבת ככזו לפרקטיקה של פוקס ( Fox ) . בסביבה החרדית, ובוודאי לא פילוסופיה כללית ; במקומן, ובעזרת מתודולוגיית "תיאולוגיה שלא מדעת" של בראון, מוצע מודל בן שלושה שלבי מעבר מהתיאוריה לפרקטיקה : רמת האמונה ( "פילוסופיה" ) , רמת ההלכה ודעת תורה ( "תיאוריה של המעשה" ) , ורמת המנהג ואורח החיים ( "פרקטיקה" ) . עיון במשנתו של הרב אלחנן וסרמן, אולי מנסחה הבולט ביותר של האידיאולוגיה החרדית, מחלץ הגדרה מחודשת לחרדיות מנקודת מבט דתית פנימית . בשונה מהגדרות היסטוריות וסוציולוגיות לחרדיות, וקצת במפתיע, הגדרה זו פותחת מרחב חדש שבו ניתן לראות את הית"ח כמוסד חינוכי שמממש נאמנה את 2 . יונתן כהן, "אופציות הרמנויטיות בהוראת טקסטים קלאסיים : פרויד, פרום, שטראוס ובובר קוראים את המקרא", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 12 ( תשנ"ז ) , עמ' 187 - 199 . 3 . Joseph Schwab , " Translating Scholarship into Curriculum", in : Seymour Fox and Rosenfeld G . , From the Scholar to the Classroom : Translating Jewish Tradition into Curriculum, New York : Melton Research Center for Jewish Education, Jewish Theological Seminary, 1977, p . 31 4 . ראו חנן אלכסנדר וארי בורשטיין, "דליברציה נורמטיבית : פילוסופיה ותכניות לימודים בהגות החינוכית של שלמה ( סימור ) פוקס", חותם שלמה : מאמרים לזכר שלמה ( סימור ) פוקס , ( עורכים ) שמואל ויגודה וישראל שורק, קרן מנדל, ירושלים ,2009 עמ' 149 - 170 .
|
|