|
|
עמוד:יד
מבוא יי שעמן עמדה אנגליה בקשרי סחר — וגם על תופעת העבדות, שנגדה יצא מאוחר יותר בכתביו . 6 ואולם, לקרבתו של לוק לשפטסברי היה גם מחיר . התנגדותו הפוליטית של הרוזן למלך צ'רלס ה- 2 הובילה להאשמתו בבגידה, ואילצה אותו לנוס ב- 1682 להולנד, שבה מת שנה לאחר מכן . לוק, שנותר מאחור, מצא עצמו בסיטואציה מסוכנת . קשריו עם שפטסברי והשקפותיו הפוליטיות, שערערו על הלגיטימיות של ביסוס הריבונות המונרכיסטית על זכות אבות — עמדות שהביע מאוחר יותר ב מסכת הראשונה על הממשל המדיני , בביקורתו על טיעוניו של רוברט פילמר — היו כמובן לצנינים בעיני מקורבי המלך . ביוני 1683 חשפו השלטונות מזימה שרקמו פוליטיקאים פרוטסטנטים אחדים להתנקש בחיי צ'רלס ואחיו הקתולי . לוק, שנחשד בשיתוף פעולה עם הקושרים, נמלט לאמסטרדם . מכיוון שהיה אדם מחושב מאוד, שהתנהל בחשאיות מופלגת, קשה גם היום לשפוט, בהעדר ראיות מוצקות, עד כמה באמת היה מעורב בקנוניה נגד המלוכה ; לעומת זאת, נכונותו לעסוק בתככים פוליטיים אינה שנויה במחלוקת . במקום מקלטו בהולנד יכול היה לוק להתרכז במלאכת הכתיבה . הגלות שנכפתה עליו התבררה כברכה גדולה לפילוסופיה : אחרי שנים של עבודה לסירוגין, עלה בידי לוק להשלים את ה מסה וחיבורים נוספים שבהם גולל את משנתו המדינית והמוסרית . ואולם, הוא לא פרש לחלוטין מן העיסוקים הפוליטיים . לוק הוסיף לשמור על קשרים הדוקים עם גולים אנגלים אחרים, למורת רוחו של הממשל בארץ הולדתו, שעקב אחריו ודאג לביטול חברותו בקולג' באוקספורד . 'המהפכה המהוללת' של 1688 הייתה נקודת תפנית גם בחייו של ג'ון לוק . בגיל חמישים ושש הוא שב לארצו יחד עם מרי, המלכה לעתיד . הודות לשלטון החדש והאוהד, הוא חזר לחיים הציבוריים . לוק היה שוב לחבר רב- השפעה ב'לשכת המסחר', שהחזיקה בסמכויות מנהלתיות נרחבות מבעבר, ומילא תפקיד פעיל ברפורמה של המטבע ( עניין שהעסיק אותו עוד לפני צאתו לגלות ונידון בכמה מחיבוריו הקצרים ) . 7 האקלים הפוליטי הנוח אפשר ללוק גם להוציא לאור את הכתבים שעליהם שקד בהולנד . ב- 1689 הוא פרסם את מסה על שכל האדם , את שתי המסכתות על הממשל המדיני ואת ה איגרת על הסובלנות . לוק, זהיר כהרגלו, העז לחתום בשמו רק על החיבור הראשון, אך די היה בכך כדי להניב לו פרסום רב ולעשותו לדמות נערצת בקרב הוויגים, סיעת מתנגדי המונרכיה האבסולוטית .
|
|