|
|
עמוד:11
של המגילה ובזהות מחבריה וכן בריאליה הפיזית המשתקפת בחיבור וביחסה לממצא הארכיאולוגי המוכר באזורנו . עיר דוד הסעירה את עולם המחקר מאז ראשית המחקר הארכיאולוגי באתר בשנות השישים של המאה התשע עשרה . שני המאמרים החותמים את הכרך הנוכחי, האחד מאת רוני רייך ואלי שוקרון והשני פרי עטו של שחר שילה, עוסקים בהיבטים שונים של תופעה זו . מאמרם של רוני רייך ואלי שוקרון מציג את הצד המחקרי וחוזר לדון בחפירותיו של מונטגיו פארקר ( בפיקוחו של ל . ה . וינסאן ) בין השנים 1909 - 1911 . תיעוד חפירותיה של משלחת פארקר פורסם זמן קצר לאחר תום החפירות על ידי וינסאן בספר שתורגם לאחרונה לעברית בהוצאת מגלי"ם . 2 בתרגום העברי הוסיף רייך התיחסות רבות וחשובות לממצאי פארקר בראי החפירות החדשות בעיר דוד . מאז חלפו למעלה משלוש שנים ורייך ושותפו אלי שוקרון המשיכו לחפור באזורים שבהם חפר פארקר ובעקבות זאת נוסף מידע חדש המוצג במאמר הנוכחי . מאמרו של שחר שילה בוחר להתבונן במחקר עיר דוד במבט שונה ופחות שגרתי, מנקודת מבטה של הפופולריזציה של הידע המדעי . שילה שואל כיצד ובאיזו מידה חלחל הידע המדעי שנצבר אודות עיר דוד מאז מחצית המאה התשע עשרה אל תעשיית התיירות הפופולארית וכיצד, אם בכלל, הונחלו גופי הידע החדשים לציבור הרחב שלא נחשף ישירות לפרסומים המדעיים בנושא . כתמיד משימת הפקת כרך מחקרי עיר דוד בעתו, כך שילווה את הכנס המתקיים באתר, איננה משימה פשוטה וכרגיל נהניתי מסיועם של אנשי עיר דוד ומכון מגלי"ם שבלעדיהם הייתה משימה זו בלתי אפשרית . תודתי שלוחה לכולם . ד"ר אייל מירון עורך הכרך 2 א' וינסאן, ירושלים של מטה, תגליות מעיר דוד 1911 - ,1909 תרגם לעברית ר' רייך והוסיף פתח דבר והערכה לעבודתו של האב וינסאן בעת חפירות משלחת מ' פארקר בעיר דוד, הוצאת מגלי"ם, ירושלים 2008 .
|
|