|
|
עמוד:7
לא פעם קורה שעולם המדע מחזיק לאורך זמן בתפיסת עולם מסוימת ולפתע מתגלה ממצא המעמיד את התפיסה הזו באור שונה לגמרי . מי לא ידע, למשל, שכותלי הר הבית, אותן חומות אדירות שתמכו במתחם המקודש הגדול ביותר בעולם העתיק נבנו על ידי הורדוס ? אין ספק שמי שהיה מפקפק בהנחה זו היה זוכה להתעלמות . והנה, בחפירה בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים מימי הבית השני, ניתנה הזדמנות ייחודית לבדוק את יסודות הכותל המערבי של הר הבית ולתארך באופן מדעי את זמן בנייתו . וכאן התחולל מהפך . חלק מן הכותל נבנה ככל הנראה מאוחר לימי הורדוס . איך יתמודד עולם המדע עם תגלית זו ומה תהיה תגובתם של חוקרי ההיסטוריה ומורי הדרך המתפרנסים זמן רב מהתפיסה הרווחת ? קשה לשער אך אין זה מעניינו של המחקר ושל כנס מחקרי עיר דוד שבעטיו הועלו תובנות אלו לראשונה . מטרת הכנס היא להיות מקור חידוש והתחדשות . הגילויים החדשים מחייבים אותנו להשתחרר מהנחות קדומות ולהתמודד עם הנתונים החדשים מתוך יושרה אינטלקטואלית . ייתכן שגישה ישירה זו, יחד עם הסקרנות הטבעית לכל מה שנוגע לירושלים הקדומה, הן שמביאות להתעניינות ההולכת וגוברת של הציבור בארץ ושל הקהילה הבינלאומית בגילויים החדשים בעיר דוד . הנה לדוגמה, כשסוכנות הידיעות הבינלאומית AP הפיצה לאמצעי התקשורת את הידיעה על הסימנים דמויי המשולש החרותים בסלע במדרון המזרחי של עיר דוד, הציע אתר yahoo לגולשים לנסות את כוחם בפיענוח הסמלים המסתוריים והידיעה זכתה למספר חסר תקדים של 75,000 טוקבקים תוך 24 שעות . כשהידיעה פשטה לאתרי אינטרנט נוספים נחשפו אליה על פי הערכת מומחים קרוב לעשרה מיליון בני אדם . המשמעות היא שמה שקורה כאן בעיר דוד והחידושים הרואים אור בכנס מהווים נדבך חשוב בקשר של העולם עם ירושלים וצפונותיה . אנו מבקשים לייחד את הכנס ה - 13 של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה לכבוד ראש הועדה המדעית של הכנס, פרופ' רוני רייך שהיה בין מייסדיו של הכנס ומלווה אותו מראשיתו . פרופ' רייך מסיים בימים אלה, לרגל מינויו לתפקיד יושב ראש המועצה הארכיאולוגית, עבודת חפירה ברוכה בת קרוב ל - 17 שנה בעיר דוד .
|
|