|
|
עמוד:10
10 גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁה וּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל בִּיוֵן המצולה, שהפכו את תורתם לסם המוות ממש, ובמקום צרי גלעד – נחש שרף וגם עקרב עד שתפילותיהם על השלום כצפצוף הזרזיר, והשלום, הטובה והברכה, החן והחסד והרחמים שמשפיע אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם בטובו על בניו ובנותיו נעקרו מלבם והיו כלֹא היו . וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ ( זכריה ח, 18 ) . למרות רפיון הרוח והמעש אין שאננים בציון, אין לומר נואש, כמי שאומר שלום עלייך נפשי, אלא אחריות כבדה מוטלת על כתפיו של אדם לתקן עולם במלכות שדי . על כן, באתי בלילות עלטה שספינת השלום טרופה במחשכים, במצולות ים, לתקן סידור תפילות לשלום, כדי לפוגג חזיונות נכזבים ולהשיב את רוח האהבה והאחווה השלום והרֵעוּת לכל מי שעדיין נותרה תפילה זכּה בנשמתו, להקיצו מתרדמתו, לעוררו להתפלל תפילה אמִתית ממַעמקי לבו, בלחישה, בצעקה, בקול דממה דקה, על השלום, בפני אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, להתמסר למען השלום ולא רק לחלום על השלום, להתחדש בגוף, ברוח ובנשמה, באור אהבת השלום, על כל גילוייו וצפונותיו כי אין לך כלי מחזיק ברכה אלא השלום . לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַנָכוֹן חַדֵּשׁבְּקִרְבִּי ( תהלים נא, 12 ) . השלום הוא מעלה הנובעת מעוז הרוח . על כן, האדם הכוסף להתפלל על השלום באמת, מעומק לבו, עליו לתקן עצמו, לזכּך נשמתו ולעדן כל גוני-גווניו של רגשותיו . תיקון הלב מחייב שינוי עמוק של אופני תודעתו של האדם העורג לשלום ושינוי יסודי של הרגליו כדי שיתנוצצו בו אורות השלום . השלום, הן כמצב תודעה והן כהתנהגות, לא ניתן להשגה ולרכישה על-ידי שינוי פתאומי, אלא לאט לאט ובהדרגה . השלום הוא הגילוי הנעלה של אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם – מלך שהשלום שלו – הַשָּׁלֵם המוחלט . חתירתו הפנימית של היחיד לשלום, על כל גילוייו וצפונותיו, נובעת מינֵיהּובֵיהּמחתירתו להתגבר על הרוע, על החסר, ולהשיג את חירותו, את שלמותו . חתירה זו של האדם אל חירותו, אל שלמותו על כל רבדיה היא בשורשה גילוי פרטי של שאיפת ההוויה בכללותה אל שלמותה . על האדם, העורג בלי הרף אל השלום, להשתלם, להשתכלל ולהשתפּר כל ימי חייו, ומכוח שאיפתו לעילוי תמידי, להשתלמות החדורה בו, הוא משתתף למעשה
|
|