הקדמה למהדורה העברית

עמוד:13

נחוץ מוסר . הסיבה היחידה לקיום תורות מוסר היא דווקא שבני האדם אינם רק רציונליים , אלא לחלוטין סובייקטיביים , לא תמיד שוחרי טוב , לא שולטים היטב ביצריהם ודחפיהם , ומתקיימים בעולם שבו דילמות מוסריות צצות כמעט בכל פעולה ; אין להם מבט - על על התוכנית הקוסמית , ולכן הערכים שלהם לא יכולים להיות מנותקים מהנסיבות ומהתוצאות הצפויות . בקיום האנושי , כל ערך הוא טוב או רע אך רק בהתאם לנסיבות . שקר הוא רע , אבל לעיתים הוא מציל חיים — ואפילו החיים עצמם לא תמיד עדיפים על פני מוות . ניתן לטעון שאילו טוראי שיקלגרובר היה נהרג במלחמת העולם הראשונה , במקום להינצל בנס , זה היה נראה כאסון מצער ולאזרחי כל העולם לא היה מושג ממה ניצלו . ברובם המוחלט של המקרים , ערכה החיובי או השלילי של ההתרחשות האפשרית לא ייוודע לנו , גם לא בדיעבד . מי יודע אם לא נמצא מגלה התרופה לסרטן מבין ששת המיליונים שנרצחו בשואה ? המוסר הקאנטיאני ניתק עצמו מתוצאות , בין היתר כדי להיחלץ מסבך השיקולים שכופה עלינו ההכרח לחשב את השלכות מעשינו . אבל הפתרון היה גרוע מהבעיה . הוא העניק לאנושות תפיסה של חוקי מוסר חקוקים בסלע , הנובעת מהגיונו של היחיד אך נעדרת כל גמישות נוכח מצבים ודילמות . בעוד תורתו של קאנט היא בבחינת מוסר פרטי העונה רק על השאלה " מה עליי לעשות כדי להיות אדם טוב ", השאלה ששוחרי הצדק הקוסמי במופעו כ " צדק חברתי " מנסים לענות עליה היא " מה חובתה של החברה לעשות כדי שלאף אחד , אף פעם , לא יהיה רע — כל סוג של רע — ולא משנה כלל מהן הנסיבות וההשלכות " . בניגוד לתפיסה המערבית המסורתית , שלפיה לכל פעולה טובה יש מחיר הקדמה למהדורה העברית | 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא