|
|
עמוד:11
11 משפטיים נגד רויכלין שארכו כעשור . הוא נאשם בכך שבכתביו גילה התייחסות מועדפת כלפי היהדות והיהודים הבוגדניים ( כהגדרתו של הוכסטרט ) , ועלול היה אף להימצא אשם בכפירה . הסיכונים שנטל רויכלין על עצמו בהתייצבותו לצד היהודים היו ממשיים ביותר, לא רק לשמו הטוב, לספריו ולרכושו, אלא לבריאותו ולחייו ממש . רבים היו ההומניסטים שתמכו בו באופן כזה או אחר . דזידריוס ארסמוס ( 1466 - 1536 ) , נסיך ההומניסטים, הכיר את רויכלין ובא עימו בקשרים . שניהם היו אינטלקטואלים שהשקיעו את מרצם האינטלקטואלי לא רק במחקר אלא גם במגוון של ענייני ציבור משמעותיים . רויכלין, בדומה לארסמוס, לעג לא פעם לטקסי פולחן עקרים, ביקר את הכמורה על בורותה ואי ידיעתה את כתבי הקודש בשפת המקור, וגינה בחריפות את המריבות בין המסדרים הדתיים השונים בנושאים בלתי מהותיים בעליל . אך בניגוד לארסמוס, הוא לא היה ביקורתי כלפי האפיפיורים של תקופתו ; ביקורת מהסוג שארסמוס מטיח באפיפיורים של תקופתו בלא מעט מכתביו, למשל ב יוליוס מגורש מממלכת השמיים או השבח לטיפשות , אין למצוא בכתביו או מכתביו של רויכלין . על הבדלי האופי בין השניים, נוספה גם תפיסתם הבסיסית את היהדות . לרויכלין היתה היהדות בעלת ערך
|
|