|
|
עמוד:14
14 מסעות ירושלים ככל הנראה מדרום להר הבית . נוכחותם של היהודים בעיר הוסיפה לססגוניות 22 האנושית והדתית בה וגם הגבירה את המתח הבין-דתי . המקומות הקדושים בתקופה הביזנטית נעשתה ארץ הקודש נוצרית למהדרין . מפת מידבא, מן המאה השישית, משרטטת תמונה של נצרות מזהרת, וירושלים, שבמרכז המפה, 23 ואולם, הירידה במצבם של המקומות הקדושים החלה כברהיא גולת הכותרת . במאה השישית, עם ההתרופפות במצב הביטחון והיחלשות השליטה הצבאית האימפריאלית באזור . פשיטות של בדווים הכריחו מדי פעם ארמיטים מן המנזרים שבסביבות ירושלים לחפש מקלט בין חומות העיר . עם הכיבוש המוסלמי בוטלה הבלעדיות הנוצרית . המוסלמים הצטרפו עתה כטוען שלישי לבעלות על הקדושה, והם גם התירו ליהודים לשוב לירושלים, לחיות בה ולקיים בה פולחן . כך הפכה ירושלים מעיר מונוליטית נוצרית לעיר רב-דתית, דבר שהגביר את המתח הבין-דתי ויצר קרקע פורייה לחיכוכים בלתי פוסקים, אך גם חייב לקיים מידה כלשהי של יחסי שכנות והכרה הדדית . גם במפת המקומות הקדושים לנצרות חלו בהדרגה שינויים . בעיות של ביטחון והתדלדלות האוכלוסייה הנוצרית גרמו לנטישת מקומות מסוימים והיעלמותם ממפת הצליינות, שהלכה והתרכזה בהדרגה בתוך גבולות מצומצמים יותר מאלה של התקופה הביזנטית . שינוי חל גם בהרכב המקומות שבתוך הגבולות הללו, שינוי שהתבטא בהתמעטות המקומות המציינים מסורות הקשורות בעבר המקראי ( ה'ברית הישנה' ) ובדגש גובר והולך במסורות יסוד של ראשית הנצרות . עם זאת, מקומות מקראיים מרכזיים, כגון מערת המכפלה וגלגל, הוסיפו להיות מוקד משיכה 24 לעולי רגל נוצרים . 22 גיל, היישוב היהודי ; בעניין מקום מושבן של הקהילות היהודיות ראו גיל, ארץ ישראל, א, עמ' 519 – 533 ; משה גיל, 'השכונה הקראית בירושלים לאור הפרשנות הקראית על תחום שבת', שלם : מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה היהודי, ז ( תשס"ב ) , עמ' 1 – 14 ; חגי בן שמאי, 'עיר אחת מעין שתיים : עדות חדשה על מקומה של השכונה הקראית בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה', שלם : מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה היהודי, ח ( תשס"ט ) , עמ' 431 – 440 . 23 אבי-יונה, מפת מידבא . 24 ראו לימור, מסעות, עמ’ 23 – 25 . אדומנן מזכיר אחת עשרה מסורות של הברית הישנה לעומת כשלושים מסורות של הברית החדשה או ראשית הנצרות . בתיאור מסעו של ויליבלד נזכרות
|
|