|
|
עמוד:11
11 מבוא המוראלית והאידאולוגית הגדולה שספגו הנוצרים, שעיקרהּ שבייתו של הצלב האמיתי ולקיחתו שלל בידי הכובשים לפרס, תוך שני עשורים, עם ניצחונותיו של הרקליוס, חזר המצב לקדמותו . אך לא לזמן רב . בשנת 636 , לאחר שורה של ניצחונות, הדפו המוסלמים את הנוצרים בקרב ירמוך, ובשנת 638 מסר הפטריארך סופרוניוס את ירושלים לידי הח'ליפה עֻּמר, כנראה בתמורה להבטחת שלומם של התושבים והמקומות 6 הכיבוש המוסלמי לא לווה אפוא באלימות ובהרס בממדי הכיבוש הקדושים . 7 המסורות על ביקורו של עֻמר הפרסי, ופעמים רבות היה זה כיבוש בהסכמה . בירושלים קבעו בעצם את יחסם של השלטונות המוסלמיים אל נוצרי העיר ואל מקומותיה הקדושים . על פי המסופר, הפטריארך סופרוניוס הוביל את עֻמר ברחובות העיר . הח'ליפה סירב להתפלל בכנסיית הקבר . על פי אחת המסורות הוא עשה כן כדי לא ליצור תקדים של תפילה מוסלמית שם, שתגרור תביעה מוסלמית על המקום . בעת הסיור הגיע גם להר הבית, גילה את מקום הסלע והתפלל שם 8 על פי המסורות המוסלמיות היו יהודים ואף החל לנקות את המקום מהריסותיו . 9 מעורבים בניקוי המקום ובגילוי האבן הקדושה . ואכן, קשה לדבר על משבר חמור בחיים הנוצריים בארץ הקודש בכלל ובירושלים בפרט בעקבות הכיבוש המוסלמי . תנאי הכניעה שעוגנו בחוזה עֻמר היו נוחים למדי, ודומה כי בעשרות השנים הראשונות לאחר הכיבוש המוסלמי, ואף 10 במיוחד ראויה לציוןמעבר לכך, עדיין היה אופייה של העיר במידה רבה נוצרי . 6 התאריך המדויק — 636 או 638 — אינו ידוע, אף כי רוב החוקרים נוטים לקבל את התאריך המאוחר . על תנאי הכניעה של ירושלים ראו לוי-רובין, לא-מוסלמים, עמ’ 52 – 53 . 7 מילכה לוי-רובין, ‘הכיבוש כמעצב מפת היישוב של ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה’, קתדרה, 121 ( תשס”ז ) , עמ’ 53 – 78 . 8 ביקורו של עֻמר בירושלים מתואר במקורות שונים בווריאציות שונות . ראו גיל, היסטוריה פוליטית . 9 גיל, היישוב היהודי, עמ’ 133 – 135 ; על הבחירה בהר הבית כמקום הקדוש לאסלאם, ועל המבנים שנבנו עליו ומשמעותם ראו עופר לבנה-כפרי, ‘מסורות אסלאמיות על ירושלים בין יהדות לנצרות’, הנ״ל, עיונים, עמ’ 7 – 16 ; שרון, צורה ; לוי-רובין, מדוע נבנתה . וראו עמיקם אלעד, ‘מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית’, המזרח החדש, מד ( תשס”ד ) , עמ’ 17 – 68 . 10 על יישום תנאי עֻמר בפועל ראו לוי-רובין, לא-מוסלמים, בעיקר עמ' 99 – 112 . על אוכלוסיית ירושלים בתקופה הקודמת לכיבוש ראו Leah Di Segni & Yoram Tsafrir, ‘The Ethnic Composition of Jerusalem’s Population in the Byzantine Period ( 321 – 638 CE ) ,’ Liber Annuus, 62 ( 2012 ) , pp . 405 – 454
|
|