|
|
עמוד:10
עניין של מוות וחיים 10 במשרה מלאה בתפקידי הוראה וניהול, על כל ספר שכתבתי אני, היא כתבה ספר משלה . ב- 2019 אובחנה מרילין כחולה במיאלומה נפוצה, סרטן של תאי פלזמה ( תאי דם לבנים נמצאו במח העצם ) . היא טופלה ברֶבלימיד, תרופה כימותרפית שזירזה אירוע מוחי, שגרר פנייה לחדר מיון וארבעה ימים בבית החולים . שבועיים אחרי שחזרה הביתה, יצאנו להליכה קצרה בפארק במרחק גוש בניינים מביתנו, ומרילין הכריזה, "יש לי בראש את הספר שאנחנו צריכים לכתוב יחד . אני רוצה לתעד את הימים והחודשים הקשים שלפנינו . אולי הניסיונות והמבחנים שלנו יועילו לבני זוג אחרים, שאחד מהם מתמודד עם מחלה קשה . " מרילין נהגה להציע לעיתים קרובות נושאים לספרים שהיא או אני צריכים לקחת עלינו את כתיבתם, ואני השבתי, "רעיון טוב, יקירתי, משהו שאת צריכה להפשיל שרוולים ולגשת אליו . פרויקט משותף הוא רעיון מפתה, אבל כמו שאת יודעת, כבר התחלתי לכתוב ספר סיפורים . " "הו לא, לא — אתה לא כותב את הספר ההוא . אתה כותב את הספר הזה, איתי ! אתה פרק ואני פרק לסירוגין . זה יהיה הספר שלנו, ספר שונה מכל ספר אחר כי הוא מצריך שני ראשים, ולא אחד . הרהורים של בני זוג שנשואים כבר שישים וחמש שנים ! בני זוג ששׂיחק להם המזל ויש להם זה את זה כשהם הולכים בנתיב שמוביל בסופו של דבר אל המוות . אתה תלך עם ההליכון שלך עם שלושת הגלגלים, ואני אלך על רגליים שיכולות לסחוב, במקרה הטוב, רבע שעה או עשרים דקות . " * * * בספרי מ- 1980 , "פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית", כתבתי כי קל יותר לעמוד מול המוות כאשר אנחנו חשים רק חרטות מעטות על החיים שחיינו . במבט לאחור על החיים הארוכים שלנו יחד, אנחנו
|
|